לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

הקבינט של לייבו : כאן נאמרים הדברים החשובים באמת!

כינוי:  ה. לייבו

בן: 35

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

נאום הלייבו - יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל 2015


זה מגיע בהפתעה, ללא הכנה. לעיתים המחשבות עוסקות בכך - נוכח הדאגה הטבעית הקיימת אצל כל אחד ליקיריו - אך כשזה מגיע, זה מכה כרעם ביום בהיר והחיים מאותה נקודה עומדים מלכת ולעולם ייוותר בהם חלל ריק. זה הוא השכול.

 

משפחות יקרות,

 

ביום הזה אנו מוקירים את זכרם של יקיריכם, אשר שילמו במחיר חייהם בעת שליחותם למען ביטחון המדינה ואזרחיה.

אנו מחבקים אתכם ביום הקשה הזה ומרותקים לסיפורים האישיים שלא מותירים את העיניים יבשות. אנו  פוקדים את החלקות הצבאיות בבתי העלמין, עומדים בדממה עם הראש מורכן מטה אל מול מצבת השיש האחידה לכולם, שכל אחת כזו מספרת סיפור שונה, ייחודי ומרגש, על אדם צעיר שהיה עולם ומלואו ונותר זיכרון טרגי למשפחתו ולמכריו לעולמי עד.   

 

מעגל השכול התרחב השנה ב-116 משפחות שהתווספו אליו. לכולן היה זה פחד שהתממש וסיוט שהתדפק על דלת הבית שלהן. איננו יכולים לחוש את כאב השכול כפי שאתן חשות אותו מדי יום ביומו, במשך כל ימות השנה. כל שאנו יכולים ומבקשים לעשות ביום הזה הוא להציע לכן, המשפחות, אוזן קשבת וכתף להישען עליה ביום הזה ולהעניק לחללי מערכות ישראל, את הכבוד הרב המגיע להם ואת הוקרת התודה שלנו על מי שהיו ועל מה שעשו.

 

"כבר כיסינו תל ועוד אחד, טמנו את ליבנו בין ברושים. עוד מעט תפרוץ האנחה – קבל זאת כתפילה מאוד אישית. את הגשם תן רק בעתו ובאביב פזר לנו פרחים, ותן לנו לשוב ולראותו – יותר מזה אנחנו לא צריכים".

 

יהי זכר 23,320 חללי מערכות ישראל ברוך!

 

נכתב על ידי ה. לייבו , 21/4/2015 17:13   בקטגוריות סביבה, אקטואליה, סיפרותי, צבא  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נאום הלייבו: על הגזירות הכלכליות של שר האוצר


אזרחי ישראל,

 

הגזירות הכלכליות שמציג בחלקן שר האוצר, יאיר לפיד (ואת חלקן מגלים אט אט אנשי התקשורת והאופוזיציה) הן קשות, חמורות ובעיקר מסוכנות לחברה הישראלית.

אינני זוכר מתי, בגזירות הקשות שכבר ספגנו בעבר, העז משרד האוצר לגעת ולשים למטרה קבוצה כמו חיילים משוחררים שיספגו מכה קשה כאשר מבקש האוצר לבטל את העבודה המועדפת בתחנות הדלק וכן, להאריך את תקופת הזכאות לדמי אבטלה משנה לשנתיים – דבר שיקשה מאוד על צעירים (אך לא רק צעירים) לקבל דמי אבטלה באם יפוטרו או יעזבו מקום עבודה כזה או אחר.

 

כאשר שר האוצר מדבר על ציונות, על סיוע לניצולי שואה, על סיוע בבניית הארץ כתירוץ פופוליסטי לגזירות הקשות כשאין בכל זה שום אמת וחצי אמת כשבוחנים לעומק את הסעיף הרלוונטי בהצעת חוק ההסדרים, הרי שלא רק שהוא אינו עושה מעשה ציוני הוא אף פוגע בציונות כאשר הוא מגביר את התחושות בקרב הדור הצעיר באם שווה ואם אפשרי בכלל, לקיים בישראל חיים טובים, משגשגים ובעלי פוטנציאל להתפתח בצורה המיטבית ביותר.

 

כל שנה, אנו עדים למאבק נגד הגזירות הקשות של האוצר.

אין ספק כי תפקיד משרד האוצר הוא לשמור על קופת המדינה ולוודא שכלכלת ישראל לא תקרוס. אך יחד עם זאת, תפקיד משרד האוצר הוא גם לנווט את כספי המדינה כך שיינתנו לאזרחים השירותים החברתיים להם הם זכאים, שתינתן להם היכולת הבסיסית לקיים חיים בעלי כושר השתכרות ראוי, הוגן ובעל מנוף לעתיד מזהיר.

 

כאשר כל זה לא קורה, הרי שמשרד האוצר לא מבצע את תפקידו נאמנה ופועל בניגוד מוחלט לאינטרס הציבורי. משרד האוצר עובד בשבילנו ולא להיפך. למרבה הצער, המדיניות בשנים האחרונות הובילה לכך שמשפחות רבות בישראל, אם לא רובן – עובדות בשביל משרד האוצר.

 

אזרחי ישראל,

 

אני מסתכל על האופן שבו מקבל ומתדיין הציבור הישראלי בגזירות הכלכליות העתידות להיות מושתות עליו אל מול התגובה של כל חברה אחרת בעולם המערבי.

בצרפת, כאשר העלו את מחיר הדלק – כבישים נחסמו על ידי משאיות למשך ימים ארוכים.

בספרד, יצאו המונים להפגנות מחאה פרועות שלא הותירו ספק לגבי עמדת הציבור בנוגע למדיניות הכלכלית של הממשלה.

בישראל, מעלים פוסטים בפייסבוק, כמה ציוצים בטוויטר ומעטים בודדים יוצאים לרחובות לעצרות מחאה. כך לא משנים מציאות! כך לא משנים מדיניות רעה!

 

הקרב נגד התקציב הוא חשוב, לא רק לכיס שלנו אלא גם לעתיד שלנו כאן.

מדינת ישראל היא הבית שלנו. כאן נולדנו וכאן נרצה לחיות – אם רק יאפשרו לנו את זה באופן הגון, ראוי ומבלי שנרגיש שהנטל הכלכלי גורם לנו לצעוד במקום אם לא לצעוד לאחור.

ולכן, חשוב לדעת ולהכיר מהי בדיוק המדיניות הכלכלית של הממשלה, מהי מדיניות האוצר והעומד בראשו בתקציב המדינה המוצע ולהביע עמדה, להשמיע קול מחאה ולהזכיר הן לשר האוצר, הן לראש הממשלה ולכל גורם רלוונטי האמון על עיצוב תכנית התקציב של מדינת ישראל – אתם עובדים כאן בשבילנו ואם אנחנו, האזרחים, לא נהיה מרוצים – אתם תפוטרו!

 

שבוע טוב ישראל! 

נכתב על ידי ה. לייבו , 6/10/2014 22:47   בקטגוריות טלוויזיה ותקשורת, מחיי היומיום, מפלגת העבודה, סביבה, אקטואליה, ביקורת, סיפרותי, פסימי, שחרור קיטור, צבא  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נאום הלייבו: סיום 'צוק איתן', הפסקת האש והעתיד לבוא


אזרחי ישראל,

 

בתום 50 ימי לחימה תם מבצע 'צוק איתן' בהסכמה על הפסקת אש בין הצדדים, ללא מגבלת זמן.

כבר בתחילת הדברים, זה הזמן להביע את מלוא ההערכה לחיילים, בסדיר, בקבע ובמילואים אשר לחמו בשטח בנחישות, במקצועיות ותוך דבקות במטרה למען אזרחי ישראל ולמען מדינת ישראל. תרומתכם לביטחון ישראל, אינה דבר המובן מאליו.

 

למרבה הצער, בשעות הספורות טרם כניסת הפסקת האש לתוקף, הצליח חמאס להרוג שני אזרחים ישראלים ולפצוע נוספים. תנחומים למשפחות הכואבות ואיחולי החלמה לפצועים המאושפזים בבית החולים.

 

אזרחי ישראל,

 

מבצע 'צוק איתן' התחיל, נמשך והסתיים כפעולה צבאית לגיטימית וצודקת אליה יצאה ישראל לאחר ירי מסיבי של טילים שנורו ע"י חמאס אל עבר שטחה ואל עבר תושביה. בשונה מהעבר, הקהילייה הבינלאומית התגייסה, ברובה, לצד ישראל והצדיקה את זכותה של ישראל להגן על עצמה. למבצע הוגדרו מס' יעדים ברורים, ביניהם: הסרת איום המנהרות שהובילו אל שטח ישראל, החלשת החמאס והשבת השקט לתושבי הדרום ויישובי עוטף עזה.

 

את איום המנהרות הסרנו בתוך שלושה שבועות. בזכות המקצועיות של צה"ל, הנחישות והזהירות המתבקשת, התמודדנו עם האתגר המורכב הזה בצורה שאפילו חמאס לא ציפה לה ולמרות המחיר הקשה ששילמנו בנפילת חיילים בשטח, היה זה עדיין מחיר נמוך מזה שחמאס ייחל לו, מה שרק מחזק את ההצלחה הכבירה של צה"ל בהתמודדות מול האיום הזה.

 

חמאס נחלש ונפגע קשות. ברור, כי כולנו היינו רוצים בהתמוטטות חמאס באופן מוחלט ובהיעלמותו מן השטח, בהיותו ארגון טרור אשר אינו בוחל באמצעים כדי לסכל כל ניסיון לקדם את ישראל והעם הפלסטיני לכדי מציאות שבה ניתן יהיה לחיות האחד לצד האחר. יחד עם זאת, הפלת החמאס באופן מוחלט הינו תהליך מתמשך, אשר העמיד בסכנה ברורה ומיידית את חיי לוחמי צה"ל – מחיר שלא בהכרח נכון היה שישראל תשלם בשלב הזה. אך בל נתעלם מן העובדה שחמאס יוצא מהמערכה חסר הישגים, עם פגיעה קשה בתדמיתו בעיני העם הפלסטיני שרואה כעת לנגד עיניו את הנזק הרב שנגרם כתוצאה מהמערכה, נזק שיצריך שיקום של רצועת עזה לפחות במשך עשור שנים – ויתרה מכך, הצליחה ישראל לפגוע בבכירי הארגון, מה שהוביל ללא ספק בסופו של דבר לחתירת חמאס לבקש הפסקת אש מתוך חשש לחייהם של בכירים נוספים. חמאס שלאחר 'צוק איתן' אינו החמאס שקדם למבצע. זהו חמאס פגוע, מבחינת תשתיות ומבחינה פוליטית, חמאס שדרש הפסקת אש ולא להיפך.

 

לגבי היעד השלישי, סביבו המחלוקת העיקרית – השבת השקט ליישובי הדרום ועוטף עזה. אין ספק, כי לאחר שחמאס הוכיח בימי המבצע שלא ניתן ליתן בו אמון כאשר מוסכם על הפסקות אש והוא בחר להפר אותן פעם אחר פעם במשך 11 פעמים, הרי שלא ניתן לשים את מבטחנו בהפסקת האש הנוכחית כבר בשלב המוקדם הזה. לכן, ברורה ואף צודקת התחושה של תושבי הדרום ועוטף עזה שמלוא הביטחון טרם הושב להם וכי הדבר יצריך זמן מה.

ממשלת ישראל צריכה להכות על חטא כאשר לא ידעה לתת מענה הולם לתושבי עוטף עזה אשר נאלצו להימלט מבתיהם וחמור מכך – לא ידעה להתמודד אל מול הנהירה ההמונית מיישובי עוטף עזה, מבלי לתת חשיבות אסטרטגית לעובדה קשה שכזו כשתושבים רבים מסרבים לחזור למרחב חייהם מתוך תחושת פחד ואימה. אם היום נשב שלובי ידיים כאשר המונים נוטשים את מגוריהם בעוטף עזה, יבוא היום שבו נשב שלובי ידיים כאשר המונים ינטשו את תל אביב מוכת הטילים. יש בכך תמונת כישלון לאומי ולא רק הפסד צבאי למדינה ריבונית כישראל, אל מול ארגוני הטרור שרק מייחלים לכך שאזרחי ישראל יעזבו את בתיהם בזה אחר זה.

 

הפסקת אש בסופו של דבר, מביאה להפסקת הירי לעבר שטחי ישראל ויוצרת מציאות של שקט בגזרה. כשהשקט קיים, שבה תחושת הביטחון באופן הדרגתי. טבעי שצה"ל ישמור על כוננות גבוהה בגזרה וייתן מענה, ככל שיידרש, לכל הפרה של הסכם הפסקת האש.

 

אזרחי ישראל,

 

תחושת האכזבה בסיום מבצע ארוך וממושך, בפרט כזה שגבה מחיר כבד הן של חיי לוחמים והן של חיי אזרחים, היא טבעית ולא ניתן לומר שאין בה צדק מסוים.

 

ישראל החלה את המבצע כאשר העם כולו מאוחד ומלוכד מאחורי כוחות צה"ל והממשלה. העורף נתן גיבוי מלא ואורך רוח שלא ידעה ישראל שנים רבות, אם בכלל, מה שעורר ציפייה שהפעם, בסבב הזה, נשים סוף לטרור. ככל שחלף הזמן והירי לעבר שטחי ישראל לא פסק, כך גברה תחושת התסכול בקרב הציבור.

 

כעת, פנינו לעתיד. וכשפנינו לעתיד, עלינו לבחון, גם אם קיימת אכזבה, באיזה נתיב צריכה לצעוד ישראל – כזה שיאריך את הפסקת הירי לעבר שטחה, כזה שישנה את המציאות בה חיים תושבי הדרום מזה 14 שנה וכזה שיקדם את האינטרסים הישראליים בצורה הטובה ביותר למען ביטחון ישראל ועתיד קיומה.

 

כשאני בוחן מהו נתיב שכזה, דווקא עתה, מתחזקת הלגיטימציה לחדש את התהליך המדיני אל מול הגורמים המתונים ברשות הפלסטינית, אלה שמעוניינים במציאות שקטה, אלה שאינם חברים בארגון טרור כחמאס, אלה שמבינים כי נכון הוא לאפשר לפועל הפלסטיני הפשוט להביא פרנסה למשפחתו ומוכנים לקדם את האיזור למציאות שבה מצליחים שני הצדדים לחיות זה לצד זה בסטטוס קוו של חיים שקטים ובטוחים, כל אחד בשטחו שלו.

 

האחריות לצאת לדרך מדינית חדשה, איננה מוטלת רק על כתפיה של ישראל. יש לנו אינטרס משותף, לנו ולפלסטינים. דווקא לאחר לחימה קשה שכזו, נדרש הצד המתון ברשות הפלסטינית להוכיח רצינות, כוונה כנה ומנהיגות שיהוו את הבסיס לפוטנציאל ההצלחה של הליך מדיני מחודש שכזה. ההליך המדיני קרס לפני מספר חודשים עקב עקשנות של אבו-מאזן לשנות את כללי המשחק שסוכמו מראש, מסיבות כאלה ואחרות. חובת ההוכחה לשינוי ממשי, מוטלת על כתפיו ולא רק על כתפינו.

 

אל לנו להתעלם מכל קריאה פוזיטיבית מצד מדינות ערב, דוגמת סעודיה, שכן יש למצות כל סיכוי לשלום ואם טמון סיכוי כזה ביוזמה סעודית למשל, חובתנו המוסרית לבחון את היוזמה הזו ברצינות רבה, טרם נשלול אותה.

 

אזרחי ישראל,

 

את לקחי מבצע 'צוק איתן' נפיק, ויש לא מעטים כאלה. העתיד מביא לנו אתגרים רבים נוספים: שיקום אזורי הלחימה בעוטף עזה ויישובי הדרום, טיפול בתושבים הפגועים הן נפשית, פיזית או כלכלית, טיפול בנזקים שנגרמו למשק ולכלכלה הישראלית – כל אלה הם אתגרים מורכבים, אשר מצריכים הרחבת אופקים וחשיבה כבדת ראש, שייצרו מציאות שבה ההתאוששות שלנו כחברה לא תהיה על גבם של אינטרסים ציבוריים חשובים לא פחות של אוכלוסייה חלשה יותר בחברה הישראלית, אינטרסים אותם יש לקדם ועליהם כבר חשבנו עוד טרם המבצע.

 

אזרחי ישראל,

 

בתום חמישים ימי לחימה ומשפסק ירי הטילים לעבר ישראל, שנת הלימודים החדשה נמצאת כבר ממש בפתח. סימני השאלה רבים וברורים, הדאגה הטבעית של ההורים מתסריטי אימים מובנת, אך עלינו לוודא כי החיים נמשכים ולו רק כי זו היא התשובה הטובה ביותר לאיומי הטרור.

 

עם ישראל חי!

 

שבת שלום.

נכתב על ידי ה. לייבו , 29/8/2014 00:42   בקטגוריות טלוויזיה ותקשורת, מדיני-חוץ, סביבה, צבא, סיפרותי, אקטואליה, ביקורת, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
20,273
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , התנדבות ומעורבות חברתית
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לה. לייבו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ה. לייבו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)