מהלב לדף.

בשכונה, בביניין אחד מסויים
גרה ילדה,
ילדה קטנה.

היא לא מדברת, היא לא רואה
היא כל הזמן משחקת,
ורוצה להבין מה קרה.

פעם היא ראתה,
פעם היא דיברה.
פעם היא היתה רגילה
פעם היא ידעה.

ואז יום אחד,
כשהלכה לשחק כמו בכול הימים
ענן שחור אחד ירד,
כיסה את כל השמים.
הילדה הקטנה פחדה
רצתה לרוץ למעלה.

הביניין היה חסום
הוא לא נתן לילדה להיכנס
היא נשארה למטה
בחצר.

לבד,
בחושך,
באפלה שכיסתה את השכונה.

היא באותו יום ראתה דברים
שילדה קטנה לא צריכה לראות.

מאז היא שותקת.
מאז היא כבר לא רואה.

הילדה הקטנה,
בביניין המסויים,
בשכונה.
היא גרה שם,
הילדה הקטנה.