מהלב לדף.

ובלילה אחרי שכולם הלכו לישון
הוצאת את הראש מהשמיכה
פחדת להמשיך לישון.

יצאת החוצה בצעדים קטנים
רגלייך הקטנות בקושי החזיקו אותך
אבל את חזקה
את קמת והלכת.

פותחת את דלת הבית בשקט
ויוצאת החוצה.
הולכת יחפה
וזכוכיות חותכת את רגלייך הקטנות.

אבל את חזקה,
את ממשיכה ללכת
מדחיקה את הכאב,
את יותר חזקה מהכאב.

ממשיכה ללכת,
רגלייך הקטנות פצועות עד זוב דם
את לא מתייחסת
ממשיכה ללכת..
בחושך לבד.

ממשיכה ללכת,
עד שאת מוצאת את האור
ולא אכפת לך ממה שמסביב
ולא אכפת לך שאת פצועה..

פצועה מבפנים.