הבלוג הזה מת.

קשה לי לעמוד בזה. זו האמת. אני בסך הכל אנושי. בתור אדם אנושי, בהעדר הכרות עם אנשים לא אנושיים למיניהם, אני מסוגל רק להתייחס אל אותם יצורים חלשים, רפים ומסכנים להם אני קורא בני אדם ולשייך את עצמי אליהם, כי קשה לי לעמוד בזה. אני בסין עם חברה שלי, ואני צריך לתמוך בה כשרע לה, אבל איש לא פה כדי לתמוך בי כשרע לי, ובשם כל מה שקדוש וטמא בעולם הזה, כשזה יתמוטט, זה יתמוטט ברעש מחריש אוזניים.

הנוף מהמרפסת מקסים, מה שכן.