ביום חמישי אלעד חגג יום הולדת. מי זה אלעד? מישהו שאני מכיר מפורום נידח שלא נזכיר את נושאו כדי לא להביך אותי יותר מדי. וכן, אנורקסיה ושאר ירקות פחות מביכים מאשר נושאו של אותו פורום.
הוא חגג אותו במקס ברנר בנמל. הוא הזמין אותי, אני לא יודע בדיוק למה. אנחנו לא ממש מכירים, וגם לא ממש חברים, יותר מכרים שמדברים מדי פעם במייל סורר ברשת הצה"לית. הגעתי לשם, ורוב האנשים היו, איך לומר, מוזרים ולא מוכרים. ושוב, חשבתי שקורה לי מה שקורה לי תמיד - רואה בחור, לא אוזר אומץ לדבר איתו, מתייבש בצד. אבל לא.
אז הוא הגיע. ד'. הוא היה ממש חמוד, לא הבחירה הרגילה שלי, אבל היה בו משהו מאוד קוסם, ורגשי הנחיתות שלי הגיעו יותר מהר מהמצופה. הייתה שם מישהי שיכולתי לסמוך עליה בעצות לגביו, כי היא הכירה אותו. היא אמרה לי שהוא אוהב אנשים בעלי צבע שיער זהה לשלי. זה היה נחמד לדעת. היא גם אמרה לי שהוא יצא עם מישהו עם צבע שיער כמו שלי שאני חושב שהוא ממש שווה, זה היה קצת פחות נחמד לדעת - רגשי הנחיתות כאמור.
גייסתי את השנינות הבסיסית שלי והערמתי עליו עד כדי הזמנת מנה זוגית של משהו עם שוקולד יחד. זה עבד, למרבה הפלא. הוא שיתף פעולה, טיילנו אח"כ בחוץ, וסיימנו את הערב בנשיקות חפוזות ונעימות. הוא היה מתוק להפליא, ובמסעדה עצמה היה ברור לכולם שמשהו קורה שם. זה היה די כיפי.
הוא סימס אתמול ואפילו התקשר להגיד לילה טוב, דיברנו גם היום, וזה ממש נחמד. הוא ההפך הגמור מנ', שהוא מאוד קריר ומחוסר קטעי קרבה, ושיחות על הא ודא. אין לי מושג מה יקרה עכשיו. נ' צולח את הכינרת, וד' בצבא רוב הזמן. ויש עכשיו גם מישהו שלישי וזה די סוחף... אני בכלל לא יודע מה אני רוצה... זמן. הוא כבר ילמד אותי הכל, לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
