שוב אני קמה שטופת זיעה, קמה בקפיצה מעוד חלום רע עלייך,עלינו. 

אז קראתי בקלפים וניסיתי לפתור את החלום באינטרנט, אולי זאת באמת הנשמה שלי שמנסה לעכל, שלא רוצה לעבד שמפחדת להתקדם, מפחדת שמצפות לה שוב עוד 4 שנים שלא תצליח באמת להתגבר, להתאהב שוב. ואני? מנסה להרגיע את הכאבים בחזה, את החרדות מעסה את החזה כמו זקן שעומד לקבל התקף לב. כואב לי בכול חלק בגוף! 

נמאס לי לפחד נמאס לי להתפרק אפילו בחלומות. אני יודעת שזה לא היה קשר בריא, אבל כואב לי כואב לי לאבד אותך, את מה שהיה לנו, גם אם זה לא היה מושלם, זה היה אמיתי! 

הדמעות חמות כמו אש, צורבות כמו המלח בים.

איך אפשר להתקדם שאתה תקוע בתוך עצמך, מפחד לפתוח את התיבת פנדורה של עצמך.

יש לי כל כך הרבה דברים לסגור עם עצמי שאני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל..

לא איבדתי רק אותך אלא גם את עצמי, וזה מה שהכי כואב לי.