צרות טובות

שעת ערב הגיעה. משפחת רוזן מסיימת את ההכנות לקראת ארוחת הערב ומתיישבת לאכול. האווירה מעט מתוחה היום מסביב לשולחן. אבי המשפחה, ערן, ניהל היום שיחה צפופה ולא נעימה עם הבוס שלו לגבי מספר "פאקים" שנתגלו לאחרונה במשרדו, והוא מוטרד מכך.

לפתע, קול נקישות על הגג. טפטוף קל החל. אחרי בצורת של מספר חודשים, טפטוף זה, יש בו הכוח לנחם ולהרגיע. ואכן, אט אט ניכרת השפעתו על בני המשפחה.

כעבור כמחצית השעה, אותו טפטוף מתחזק לגשם של ממש. מבחוץ מתאספות להן שלוליות, ובפנים מתחלפות הרוחות של לפני שעה באופטימיות מתגבשת. השתיקה שליוותה את הארוחה מתחלפת גם היא בהלצות כאלו ואחרות. אחריהן מגיעות תשבוחות על טיב הצלי שהוגש. לכולם ברור שמאז ומעולם הגשם פירושו טוב. הם מבינים שהנה, ההוא שם למעלה החליט לעשות עמם חסד.

והגשם מתעצם והופך למבול. ערן מתקשה לעצור בעדו. הוא שולף בקבוק יין איכותי שנקנה לצורך אירועים מיוחדים, פותח אותו ומוזג לכולם כוסית של מרלו משובח. אפילו דני הקטן, שבימים כסדרם לא הורשה לטעום ממנו, צורף לחגיגה. הלבבות שבבית מתמלאים אושר וסיפוק יוצא מגדר הרגיל. הם נשאבים למסיבת הרעש הלבן שבוקעת מעבר לגג ולמחול תעלות הניקוז.

בשעת לילה מאוחרת, שוכב ערן במיטתו וממשיך להאזין לקולות הגשם השוצף. קולו הפנימי משכנע אותו שמעתה צפוי המצב להשתפר.

למחרת דווח באמצעי התקשורת כי "הסערה שהתחוללה אמש הסבה נזק, שכמותו לא נראה מזה זמן רב, לעיירה הסמוכה לזו של משפחת רוזן. 14 אנשים מצאו את מותם".

שמע, אני לא מתקרב לחרא הזה! כן, אני יודע, זה נמצא בכל מקום וכבר אי אפשר להסתכל על זה כעל מן תופעה חולפת, ובכל זאת אני אעשה הכל כדי להמנע ממגע עם זה. מה אני יודע מה זה עושה לגוף שלי?! לא רוצה להגיע לגיל מבוגר ובקושי לתפקד. לא מתאים. דע'לך שיצא לי לראות אנשים במצבים קשים. כאלה שרק לפני כמה דקות קיבלו מנה - ועכשיו מתקשים ללכת. "יאללה, ביג פאקינג דיל!" הם אומרים לי..

אנשים! תתעוררו! אפשר להנות מהחיים גם בלי לקחת חלק בעסק הכבד הזה!

 - (מרואיין אנונימי מטיף נגד תעשיית הג'אנק פוד)