כמדי שנה מגיע יום כיפור ואנשים לובשים לבן, צמים, לא מדליקים טלויזיה ובקיצור פשוט לא עושים כלום. ישנים הרבה ושמשחקים משחקים שיוצאים פעם בשנה מהארון.
אני מסתכל ושואל את עצמי "זה באמת גורם לאנשים להרגיש טוב עם עצמם שזה מכפר על מה שהיה השנה, או פשוט זה מה שהחברה גרמה לך לעשות?"
אני חושב על זה כל שנה וממשיך לצום מהרגל.
אני חושב שבשנה הזאת ממש התבגרתי, הרבה דברים השתנו בי, תפיסת חיים, התנהגות, דיבור הכל.
אני מתנהג דיי בוגר לגילי, אבל כשאני מתעצבן כל הילד שבי יוצא החוצה, לא חושב, לא מתאפק, פשוט יוצא ולפעמים זה לא טוב בעיקר בעבודה.
מישהי השבוע אמרה לי "אומנם אתה מתנהג בוגר אבל אתה עדיין מבולבל ההורמונים עדיין לוהטים בתוכך, ההורמונים של ההתבגרות." כשאני חושב על זה, היא קצת צודקת.
היא הוסיפה להגיד לי שאין לי הרבה מה לחשוב יותר מדי על העתיד מהסיבות האלו, לתת לעצמי להתבגר לבד מתי שזה יגיע ולא לנסות לזרז תהליכים, לפעמים חושבים שמוכנים אבל זה לא באמת מה שנכון.
כל זה מתקשר להמשך הפוסט הקודם, המחשבה על מה יהיה עם הצבא? מה יהיה עם הלימודים? עם העבודה? התשובות לכל זה יהיו ממש בקרוב.
ביום שלישי יש לי ועדה רפואית בתל השומר ואני לא מצליח לשכוח מזה, אני ממש חושש ממה שיהיה. כ"כ לא בא לי לחזור שנתיים אחורה, לחזור למסגרת הצבאית שיצאתי ממנה לפני שבכלל התרגלתי ממנה. אין ספק שיכול להיות שאני יהנה ואתבגר יותר ואכיר אנשים חדשים מהשנה הזאת שנשארה לי, אך גם אין ספק שאפספס הרבה דברים שהתחלתי ואני אף פעם לא ארגיש מרוצה כמו להשתחרר. עד היום חסר לי קצת המסגרת הצבאית, הפאן הזה שאנשים מתארים ומספרים. כמה שאתה לפעמים סובל במסגרת מסוימת אנשים מתארים את זה כחוויה שלא ישכחו. גם לי יש סוג של חוויה במקום עבודה שלי, אבל עבודות תמיד יהיו, צבא לא.
מקווה באמת שמה שיהיה, יהיה. אהיה קצת בשוק במידה ואתגייס אבל אעשה את השירות כאזרח לכל דבר. ובמידה ואשתחרר אכנס שוב לדילמות חדשות משלהן, וגם התחלות חדשות..
חושב עם לשנות עיצוב לבלוג, או שם. אם יש מישהו שמעצב אשמח להצעות:)
שבוע טוב וחג שמח.
כינוי:
מישהו חמוד:)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
