הרבה זמן שלא כתבתי, והיה לי את הצורך לבוא ולכתוב.
אני בתקופה מאוד מבולבלת, אני רוצה לעבוד ולחסוך אך מצד שני אני גם רוצה ללמוד,להשקיע ולהצליח.
חזרתי למכינה לעיצוב שהתחלתי לפני שנתיים במטרה להשקיע ולעשות תיק עבודות על מנת שאהיה יכול להתקבל למוסד לימודים שאני רוצה וזה לוקח ממני זמן רב ולכן אני גם עובד פחות.
אני צריך להשלים מתמטיקה על מנת שתהיה לי זכאות לתעודה וזה גם זמן שאני צריך להשקיע, זמן וכסף. התקשרתי למוסד לימודים שאני רוצה להירשם והם נותנים לי הזדמנות להירשם ולהגיש להם תעודה בקיץ אחרי שאשלים אבל הם מסתכלים על הממוצע שקיים עכשיו ולא הממוצע שיהיה אחרי שיפור הבגרות, מקווה שזה לא יהרוס וישפיע על תנאי הקבלה שלי, כמובן שתמיד יש חריגים וכל זה תלוי במבחן הפסיכוטכני שלי שהמשקל שלו במבחני הקבלה יותר גבוה מהממוצע בגרות.
אני מתחיל להרגיש את ההוצאות של האוטו-אם זה דלק, אם זה התשלום על האוטו ואם זה תיקונים וטסט שצצו לי פתאום. עד עכשיו הייתי מצליח לחסוך כמעט חצי מהמשכורת שלי ועכשיו אני לא מצליח, לא רק שלא מצליח אלא מבזבז יותר ממה שמרוויח. הנסיעות האלו של שעה כל פעם מהבית ללימודים מבזבזים לי הרבה, ובנוסף לכל זה יש את היציאות הקבועות עם החברים שאני צריך לנסות להפסיק ולמתן הבעיה הגדולה שכל פעם זה מישהו אחר לצאת איתו כי זה אלה חברים שונים ולא חברים משותפים שאפשר לרכז.
זה נראה שאני מוטרד, הרבה אומרים לי את זה, אין לי משהו מיוחד שגורם לי להיות מוטרד אני לא יודע למה זה נראה ככה, אולי זה בגלל שאני לחוץ מכל המצב, השקעה בלימודים, כסף ואולי אפילו הדבר שאני הכי לא מדבר עליו בדכ, אהבה וזוגיות שאין ספק לפעמים זה חסר אבל זה באמת לא משהו שעובר לי ככ בראש בשביל שזה יצא החוצה.
אני מקווה שכל זה יעבור מהר ושאהיה מאחורי זה, אני מרגיש סוג של שינוי שאני לא יודע אם זה לטובה או לרעה.