החיים שלי: ישראל |
| 1/2006
מי אני
סוף סוף אני מציג עצמי. לא עשיתי את זה קודם כי רציתי בהחלט לכתוב קטע על מה שקרה.
נו שמי תומא גיבהיר. רושמים "תומא" כי זה שם ארמי שמתרגמים "תאום" בעברית. ככה אתם מבחינים שבהרבה מילים, בין עברית לארמית יש א' סופית. למשל: תאום -> תומא, מלך -> מלכא, שמים -> שמיא וכו'. ולמה גיבהיר? כי זה התרגום של Vauclair בצרפתית שעושה "גיא בהיר" בלשון. יפה לא? חח.
זה שם צרפתי כי אני שויצרי רומני בצד אבי. ואני יהודי בגולה בצד אמי וגרמני לפי המוצא שלה. ובכל זאת אני גר בצרפת באיזור קרוב לשויץ. בתוך המלחמה השנית הסבא הרבא שלי (שמו יוסף ז"ל) צרך לעזוב את ביתו כי היה יהודי, כדי לסוע "למחנה מעבר" בסביבת פאריס הבירה. זו מדינת צרפת שנהגה אותו לשם כי אם להזכיר, בתקופה הזאת השלטון של וישי (הבירה במשך שיתוף הפעולה עם הנאצים) היה עוזר להיטל להרוג אותנו. אז שם היהודים רק חיקו ללכת למות בטוחה. אחרי זמן מסוים הסבא הרבא שלי התעבר לאוסטרליץ בנסיעה אחרונה.
לפני לסוע לפאריס, יוסף קיבל דבר מאלהים אומר שהשחרור יקרה בקרוב. נו הבטיח בדבר הזה ואמר לחבריו שלא ימות. והלא נאמר בתנ"ך: "ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה ויהוה בבטחו" (ירמיהו י"ז י"ז)? אכן השחרור קרה רק לפני שהנאצים יהרגו אותו ויכל לבנות את משפחתי.
ויהי אחרי הדברים האלה, פחד האנטישמיות עשה שהיה אסור להציג אעצמו כיהודי. וככה עד היום וכשאני גיליתי שאני יהודי, נדמה לי שגנבו לי את שורשיי. ועכשיו אני שוב חיי ושלם. רק תתארו לכם שקודם, לא הרגשתי צרפתי כי צרפת לא דומה למה שיש בליבי, ובביה"ס ראיתי היטב שלא הייתי כמו האחרים באופנים להיות. אז לאיזו אומה השתייכתי? מי הייתי? שאלות כה רובות שלהן לא היו לי תשובות! ומתי נפגשתי יהודים הייתי על ארבע לראות שהיו להם אותם האופנים להיות, בהתנהגות שלהם, בדרכיהם לדבר. שאלות עמוקות נפתרות. זה היה השחרור שלי.
בכל זאת, תמיד גדלתי באהבת צור העולמים תודה להוריי שיחיו. אבל עכשיו אני תופש להשתייך לעם היהודי וזה נפלא. אני אוהב אתכם.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
