הכל התחיל בבגרות במטמתיקה, הלך לא משו...

ושסיפרתי את זה לסבתא היא התחילה לחפש סיבות למה בבית אני עושה והכל טוב ובמבחנים אני נכשלת.

היא הגיע למסכנה שחסר לי בטחון עצמי... ומשם איכשהוא זה זרם לאהבה עצמית.

והתחילו משפטים בסגנון של "דבר ראשון צריך לאהוב תצמך ואז את כל השאר" ו"איך שאתה רואה את עצמך כך גם האחרים רואים אותך"

ומשם מתחילו דוגמאות "למה החברים שלך מכוערים" ו"את ילדה יפה מגיע לך יותר טוב"

ומשם מסכנה נוספת "את לא אוהבת תצמך מספיק"

דאאאאאאאאיייייייייייייי!

ממתי נהיהת פסיכיאטורית לענייני אהבה עצמית?

כאלו אני משוגעת, אבל אני לא צריכה טיפול נפשי... ובתך שלא כזה !

לא צריך להטיף לי מסרים.

אני מסתדלת מצויין גם בלי עזרה, ואני יודעת מה אני עושה.

אבל דבר אחד נכון- באמת רוב האקסים שלי לא מלכי יופי... (צריך לעבוד על זה !)