בן אדם נעור וכבר נרדם
ימיו קצרים סופם עצוב
אדם..
הוא לא ילמד לנצח
הוא שוכח לאהוב
הוא לא יודע
שיומו קרוב
כי אדם הוא
הוא רק אדם !
|
 כינוי:
בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2010
מכתב לעבר
היי עדי,
שלום לך אני זאת בעצם את בעוד כמה שנים מעכשיו.
אני שולחת לך המון חיבוקים וחום מ2010 אני יודעת שאת צריכה כמה כאלה. (זה תמיד טוב)
אני יודעת שהכל נראה לך או שחור או לבן, והרגשות שלך כל כך קיצוניים
אני כאן כדי להגיד לך שכל סוף הוא התחלה חדשה, גם אם זה ממש לא נראה לך.
אני רוצה להגיד לך שגם אם הכל כל כך מבולגן לך עכשיו זה יתבהר במשך הזמן את תלמדי לעשות סדר, למרות שאני עדיין בתהליכים האלו גם עכשיו. לומדת לסדר העדפות.
את תלמדי לשחרר את הפחדים ולחבק אותם להכניס אותם לתוך פורפרציה.
את תלמדי לחייך ולא סתם חיוך חיוך שנובע משלמות והשלמה עם עצמך
כי את זאת את ואת יכולה למתן דברים שלילים בך ואפילו כמעט להעלים
ולהתחבר לתכונות הטובות שלך ולהקצין אותם
אבל הגרעין שלך ה"את" בלתי ניתן לשינוי( הוא בסה"כ מאוד טוב)
אני כאן כדי להגיד לך שכל סוף הוא התחלה חדשה.
עדי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
