יש רגעים שנחרטים לך בראש. שמאוד קשה לשכוח אותם. רגעים ששינו אצלך משהו בתפיסה,  או שהיה ממש טוב או רע.

אירועים  שמעצבים אותנו בסופו של דבר.

אני מגדירה  את עצמי בתור בנאדם שמח,  והו  כמה שלא הייתי כזו במשך  חלק  גדול החיים שלי.  כן הייתי בנאדם דיי מדוכא, בחלק.  אבל אני לא מתחרטת על שום דבר  כל האירועים  שקרו גרמו לי להפוך למי שאני. ואני במצב מעולה, הולכת  עם הלב שלי לאן  שזה  יוביל.  כנראה שלגור  מחוץ לבית שינה את התפיסה  שלי בהמון דברים.

יש קצת נפילות  במצבי רוח מידי פעם,  אבל למי לא.

הנה עוד זיכרון קצר  מלפני שנה וחצי  בערך שנפל לי האסימון  לגבי  זה שאושר הוא גם סוג של בחירה. 

-

הייתי בשירות הלאומי  בגן  לחינוך מיוחד  ברמת גן.  פתאום קיבלתי סוג  של הארה אם אפשר לקרוא לזה ככה.  וואלה  אני השתפרתי בדברים שרציתי לשפר  אני מצאתי את עצמי פחות או יותר, הפכתי להיות עצמאית מהמון בחינות. הבנתי  המון דברים על עצמי וגם הגעתי למקום טוב. 

עוד  בבוקר שלמחרת  כבר החמיאו לי  שמשהו השתנה אצלי  ואני נראית יותר  טוב."פשוט קורנת" ופשוט  התעקשו שיש לי חבר חדש.  שזה מצחיק  אבל זה לא היה קשור לזה  ולא היה  שום  בחור שמעורב באושר הזה, רק אני. 

רק הבנתי שכשאני מאושרת שמים לב פשוט. אני מקרינה כלפי חוץ  וזה דבר טוב. חוץ מזה שזו הייתה שנה מדהימה מהמון בחינות. יש משהו טהור בילדים קטנים. משהו שאולי אובד עם הגיל.

-

הייתי אצל  חברה שלי שכרגיל  עד שאני באה  אליה היא לא  שם.  אבל  האחיינית הקטנה שלה הייתה שם, היא כמו אחיינית בשבילי .  וישר חייכה  אליי והרגישה איתי הכי נוח בעולם.  הייתי שם קצת  עד שבסופו של דבר  נרדמה עליי.  דבר טהור  כבר  אמרתי ?