שיניתי סוף סוף את העיצוב של הבלוג  קצת להתחדש.  עדיין כולל כלי מיתר  , יש לי חיבה   מיוחדת אליהם.

שיניתי גם את הרשימות   שיהיה לי  נחמד בעין,  אני  אוסיף  עוד אייקונים.

מהרבה בחינות מוזיקה גרמה לי להתחיל לחיות.  אפשר להגיד  שאני כמעט  חייבת לה  את חיי כמו שהם נראים היום.

גם האפייה חלק ממני.  כבר  שמעתי מכל מיני אנשים שהם שומעים אצלי התלהבות בדיבור על אוכ. במיוחד  על מתוקים וקינוחים.

כשחברה מתייגת אותי ושמה לי קישורים  לכל מיני דברים מגניבים  שקשורים לאפייה וקינוחים, זה פשוט משמח.  במיוחד  שהיא אומרת לי שאני הראשונה שעולה לראש בדברים האלה. 

אני אוהבת לראות את ערוץ האוכל ולקבל רעיונות  לדברים!  כן  יש מספר עמודים בפייסבוק   שנותנים אחלה רעיונות לדברים מגניבים ממש , למרות שלעיתים  טיפה רעילים ( כמו שלל עוגות צבעוניות עם  המון צבעי מאכל)

אני מרגישה לעתים מטורפת לגמרי ( מבחינה  טובה דווקא) כאילו  אני  נוטה  להשליך מעליי כל טיפה של הגיון.  בלי לחשוב מעבר לרצון הזה שיהיה מישהו שם  שיעריך ויתן כתף. יקשיב ויעריך.

אז מה אם  הוא כל כך  רחוק פיזית ואני הולכת להיות  סטודנטית בצפון  כנראה.  

גם מאוד פחדתי  לאכזב  למרות שלא  איכזבתי אותו בכלל.  הפחד עצמו זה מה שמעיק  במיוחד שדיברנו המון במשך השבועות האחרונים.. 

ככה זה שהשיחה  הראשונה הייתה כמעט  6 שעות.  זו סיבה טובה  אני לא  יודעת מה יהיה  הלאה  זה קצת מפחיד מצד אחד  

אבל מהצד השני כשיש חיבור יש חיבו. וכשמוכנים להשקיע  זה טוב. 

במקרה הכי גרוע הרווחתי היכרות עם אחלה בנאדם.

 אני פשוט אמשיך להיות  העוף המוזר שאני ואנשים  שמתאים להם יתחברו  אליי