"ארים ראשי, אשא עיני אל ההרים במרחקים
וקולי ישמע כזעקה, כתפילת האדם
וליבי יקרא מאין יבוא עזרי"
(שי גבסו-ארים ראשי)
בחמישי כשחזרתי הבייתה גיליתי שדוד שלי מצד האבא במצב מאוד קריטי אחרי אירוע מוחי בפעם השלישית שקיבל השבוע. זה אחד הדודים שאני יותר מכירה מהצד הזה של המשפחה, אולי בגלל שהוא גר בעיר שלנו ואולי בגלל שהוא שמר יותר על קשר במשך השנים. כרגע הוא צמח לפי הבנתי.
לכל מקרה אמרתי לאימא שלי שיודיעו לי אם הוא נפטר ולא יחסכו את זה ממני בגלל שאני בת"א. פשוט בזמן האחרון פשוט לא מעדכנים אותי בדברים שקורים בבית( כמו שהתחילו לבנות גג, על הסיום היא כבר אמרה לי אבל גם זה כי התקשרתי בלי קשר!)
המצב הזה גרם לי לחשוב הרבה על המשפחה שלי ולהתסכל בכל האלבומים שמצאתי ולחשוב כמה חבל שיש לי צד במשפחה שאני כלל לא מכירה. הצד המרוקאי שלי, שהמשפחה בקשר רופף יחסית. ההורים של אבא נפטרו לפני שנולדתי, אבל עדיין יש לי איזשהו קשר לסבא שלי ז"ל.
נולדתי באזכרה של סבא שלי ההורים שלי אמרו לי שלפני שהוא נפטר, כשהוא היה צמח הוא קרא בשם של אימא שלי. אני נולדתי כמה שנים אחרי שהוא נפטר באזכרה שלו. ההורים שלי חיכו כמעט תשע שנים עד שהצליחו עם ההריון הזה המון זמן וטיפולי פוריות.ההיריון התחיל עם שלושה עוברים אחד נספג בתחילת היריון ואחד לא התפתח כראוי ומת בלידה אני נולדתי חודש שמיני של ההיריון, באזכרה של סבא שלי. לאבא שלי הייתה הרגשה שזה מה שיקרה כבר מתחילת ההיריון.
זה תחושת תיסכול מטורפת לא להכיר צד שלם של המשפחה שלך מה הייתי עושה בשביל לשבת על ברכיו של סבי ולשמוע סיפורים על החיים במרוקו, או סיפורי תורה, מדרשים וחידושים. או להכיר את האוכל של סבתא אולי ללמוד לבשל אוכל מרוקאי אסלי .
מצד אחד יש לי צד במשפחה שבכלל לא הכרתי, אבל מצד שני יש לי משפחה שאני מכירה דיי טוב.
הצד התימני שלי. מן הסתם זה טבעי שנהיה קרובים לצד אחד במשפחה יותר מהשני, כי בכל זאת עם הצד הזה אנחנו עושים את החגים וכל המשפחה ביחד.
מה שכן גם כאן הזמן נתן את אותותיו סבא שלי נפטר כשהייתי בסוף כיתה ז' ( גם לאחר כמה אירועי מוח) , אחרי פחות משנה סבתא שלי קיבלה אירוע מוחי ונשארה משותקת בחציה השמאלי שהיה הדומיננטי אצלה. מאז שהיא משותקת מאוד קשה לי וכמעט בלי אפשרע בשבילי להבין אותה. אני לא יודעת אם זה כי היא דוחפת מילים בתימנית לתוך משפטים או בגלל שהיא לא שמה את השיניים התותבות שלה. וכ"כ חבל לי כשהיא סובלת וכואב לה מאוד. הייתי רוצה שתמשיך לספר לי על כל מיני דברים שקרו לה פעם בתימן וסיפורים כמו שרק היא יודעת לספר.
תמיד מרק תימני צהוב וגם במבה אוסם בשקית הצהובה ומסטיק ג'ולות יזכיר לי את בית סבתא,
כמו כן מרק עוף צהוב והטעם המיוחד של האורז וחילבה של תימנים.
דברים שיזכירו לי את סבתא שלי גם כשחס וחלילה היא כבר לא תהיה פה
אני אשמח אם תמליצו על הפוסט באמת אחד רציני שכתבתי
אני אשתדל שיהיו יותר כאלה ללא התעצלות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
