2009
נזכור
כי לשכוח אנחנו לא יכולים
נזכור
כי בחיינו אנו מצווים
נזכור
את הנופלים
נזכור
ולא נשכח
3 שנים שאני כותבת שירים .. מאז מלחמת לבנון השנייה
מאז שילדה מהכיתה שלי ואבא שלה נהרגו
הם היו שבועיים בכפר הרוא"ה ורק חזרו לצום הם נהרגו מקטיושה שנפלה עליהם ליד הבית שלהם
הם נהרגו בט' באב 8.3.06
כולנו היינו רק בני 15, תמיד רציתי לכתוב על זה ולא הצלחתי.
3 שנים עברו מאז ואנחנו כבר הולכים ונעשים חוקיים בני 18.. הנה אנחנותכף מסיימים 12 שנות לימוד חלקם ילכו לצבא יהיו לוחמים או עתודאים או בתפקיד כלשהו. חלקם ילכו לשירות לאומי וחלקן ילכו לסימנרים וכאלה כל אחד לכיוון שלו והיא כבר לא תסיים לימודים, לא תהיה לה האפשרות ללכת בדרכה שלה ..
קצת לפני שהם נהרגו היא התקשרה לחברות שלה ואמרה להם שהיא לוקחת על עצמה צניעות מוחלטת
אימא שלה עלתה היוםפ לבמה ואמרה שמסביבם היא ראתה מלא דם והכל ועליהם לא הייתה טיפת דם
אחת היא אמרה שהם שכבו שלובי ידיים ומחייכים
אני כל כך מעריכה את האישה הזאת שלמרות הכל היא עדיין מאמינה בה' ה' נתן וה' לקח.
הייתי בטקס בבית ספר שלי אורח כך בעצרת בערייה דוד ד'אור שר כמה שירים במלך העצרת
ואני רק בוכה הקול שלו כ"כ מדהים ומרגש כל הטקסים אני בכיתי
אני זוכרת שמאוד היה לי קשה לקלוט ש זזו באמת היא אחותי ראתה את זה בטלוזיה
והיא שאלה אותי אם למזי הייתה אחת בשם מזל.. זה לא היה נתפס הרגע שבאמת קלטתי שזה קרה הייה כשחזרנו ללימודים בדיוק חודש אחרי וכולם בכו , לפני כן הייתי בהכשה מוחלטת ..
והיה גם את אלכס שהיה חייל שחלא הכרתי אישית ועוד חייל בשם גדי שנהרגו בתחילת המלחמה יחסית שאותם לא הכרתי אישית
ובאותו יום שמזי ואבא שלה נהרגו נהרו עוד 3 אנשים בניהם 2 אחים..
השיר הראשון שכתבתי
פרפר בין הדפים/עדי
קסם, חיים שלמים מעל הדפים.
כמו פרפר בין פרחים,
ילדה קטנה בעולמות אחרים.
חיים שלמים בתוך אלבומים .
כמו פרפר בין הפרחים,
ילדה יפה בשדות זרים.
וזה אני ששומע צעקות ללא קול
מבעד לדפים של תמונות.
ועכשיו זו את, ילדה קטנה שלי,
עפה לקול הרוח
כמו פרפר בין פרחים,
מלאך עולה לנוח במרומים.
הכאב צורב עכשיו , חודר לעורקים,
מקהה את החושים.
זוכר אותך פרפר , זוכר בין הדפים.
שיר שכתבתי לא ממזמן על מבצע עופרת יצוקה..
ארץ אוכלת דם /עדי
על במותייךְ
נפלו חיילים
כמו איילים
עקודים
ואת ניזונה מהדם.
ארץ אוכלת יושביה
ארץ אוכלת אדם,
על במותייךְ
נפלו חללים
אני אשמח אם תמליצו