לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


בן אדם נעור וכבר נרדם ימיו קצרים סופם עצוב אדם.. הוא לא ילמד לנצח הוא שוכח לאהוב הוא לא יודע שיומו קרוב כי אדם הוא הוא רק אדם !

Avatarכינוי: 

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2009


מה שרציתי לכתוב הוא בדיוק נמצא בנושא החם.

כבר הרבה  זמן  רציתי לכתוב את זה,  לא ידעיתי מאיפה להתחיל ואיך לכתוב את זה.

 

האים הייתי רוצה לשנות משהו בעצמי?

כמו כל אחד,בגדול אני מניחה שיש את הדברים הקטנים שלפעמים משגעים אותי.

חלק מהדברים כבר  משתנים לטובה :)  על חלק אני צריכה עוד לעבוד

 

 

 

•לסמוך  קצת יותר  על עצמי  על אחרים- לתת לאנשים מסויימים קצת  קרדיט  להראות לאנששים גם צדדים אחרים שלי  ולשמוך עליהם  שהם ידעו להעריך מי שלא   כנראה לא ראוי להיות חבר שלי  לנתק  קשר עם אנשים שלא עושים לי טוב  למרות השנאה שבפרידות

•לקחתת החלטות  וללכת איתן עד הסוף-  בהחלט צעד שאני צריכה לעשות

•ללמוד לקבל מחמאות  ולקבל  את זה שאני טובה- לא רק כי אנשים אומרים לי את זה  אלא  להאמין בזה

•לעשות  מה שטוב לי  ולחשוב   קודם על  מה שטוב לי -לא כולל כמובן לפגוע באנשים אחרים

•הייתי משנה את הקושי  בפרידות - אנשים  ח לא תמיד נשארים  בקשר צריכים לקבל  את זה  לפעמים נמגרים  המילים או/ו המרחק  עושה את שלו  צריך להמשיך לפעמים אין טע לנסות להחיות  ולא מדובר   בקשר  של BF GF  דווקא  אלא  בכללי

 הייתי משנה את הדיכאוניות -  בתהליכי שינוי :) הכל לטובה

•הייתי רוצה להיות  סובלנית יותר -פעם הייתי פחות ממה שאני היום ואני רוצה להמשיך להשתפר

•לקחת הכל בפורפורציה - לא צריך להוסיף

•ללמוד להתמודד עם דברים בצורה יותר טובה.

להתפתח מבחינה חברתית  :), לפרוח.- גם קורה :) 

• להפסיק לפחד להיות לבד  זה כבר לא יקרה 3>>

• להפסיק להיות פסימית, לא לאבד את התקווה.

 

 יש עוד ועוד  דברים חלקם פעוטים יותר חלקם  פחות

 זה ישב לי הרבה על הלב  השתנתי כלכך  הרבה  בשנה החאורנה  וכן הייתה ליתקופה נוראית אבל הכל מסתדר.

 אבל עם הפפחדים והחששות  זאת אני. והמלחמות הגדולות שלי  הם לא איתכם  הם עם עצמי.

נכתב על ידי , 31/7/2009 17:46  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של miss. me ב-2/8/2009 13:13
 



מאיפה להתחיל?


מאיפה להתחיל?

התגעגעתי לפה, לכתיבה  הרבה זמן לא כתבתי .

אני חייבת לעשות עם עצמי משהו  אני משתגעת מהחופש הזה חחח

אני נהנת  פחות או יותר חח  הכל מסתדר לי בלי עין הרע  בחודשים האחרונים,

לאט לאט.

 

הכל התחיל  כשהתחלתי  לחייך חיוכים אמיתיים. למדתי  לחייך :)

העולם  והאנשים לא פוסחים על זה חח.. לאט לאט הרכבתי את הפאזל הזה  :)

את הפאזל  הזה הזה אף פעם  לא מפסיקים להרכיב  כל פעם מוצאים עוד חלק שאבד , לומדים משהו על עצמך על החברים שלך על האנשים שאתה מסתובב איתם

 ננסה לכתוב יותר^^

נכתב על ידי , 21/7/2009 22:57  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של miss. me ב-29/7/2009 13:45
 



מספר שלוש


רוח נושבת,קרירה

העיניים נעצמות כמעט מעצמן

געגוע ישן התחדש

געגוע חדש יתהווה

 

והקיץ עבר

והקיץ יחזור

כל שנה.

 

וכל שנה אנחנו נספור

השנה הזאת עומדת

במספר שלוש

 

_______

3 שנים למלחמת לבנון השנייה עוד מעט ימלאו 3 שנים למותך

את באמת רואה אותנו מלמעלה?

 

סיימנו י"ב המוות שלך עיצב את כולנו וזה לא כזה קלישאה הרבה התחזקו בדת.. אבל זה לא רק זה.

 

זה לא רק זה שהמוות שלך והמלחמה ההיא ביגר אותנו ושינה אותנו. אני הבנתי שצריך לעשות את מה שעושה לנו טוב

ולהיות עם מי שעושה לנו טוב אולי רק מהסיבה הזאת שהם יכולים לעזוב אותך פתאום.

 

קשה לי עם פרידות. אני מפחדת להיקשר לפעמים. קשה לי עם פרידות מאנשים שעושים לי טוב. ולא רק פרידה סופית

גם הפרידות הקטנות האלה של להגיד שלום לשחרר לפעמים אבל אני במשך השנה האחרונה למדתי לשחרר.

 

בשנה האחרונה התבגרתי כל כך הרבה בעזרת כמה אנשים גם שעזרו לי להבין שהכל בראש (כמעט).

שצריך לחשוב מחשבות טובות ולהיות אופטימית. אנשים שלא רוצים קשר איתך מפסידים אותך ולא ההפך

 

אבל זה רק מה שאני למדתי בשנים האלה אני לא יכולה לדבר בשם כולם אבל אני רואה שהרבה חזרו בתשובה

מאז יש לך הרבה זכויות (איפה שלא תהי).

אני לא יודעת מה להגיד הכרתי אותך שנתיים ולפעמים אנשים נראים לך כלכך מובנים מאליהם כשאתה רואה אותם כל יום

מצטערת שלא הכרתי אותך ליותר זמן. אבל גם בזכותך התחלתי לכתוב אחרי שנהרגת ולא הפסקתי מאז

 

אני קוראת לכולם כאן ובכלל תעריכו את האנשים שאתם מכירים ואנשים שנמצאים איתכם כל יום אנשים שעוזרים לכם

תזכירו להם מידי פעם שהם חשובים לכם כי זה לא ברור מאליו

אם זה מלחמה או תאונת דרכים או סתם ביש מזל זה לא ברור מאליו שהאנשיםה אלו תמיד יהיו שם ותמיד תוכולו להגיד להם כמה אהבתם אותם וכמה הם שינו אותכם תקרינו חום ואהבה לסובבים אתכם וזה מעגל קסם תחייך למישהו והוא יחייך אלייך

פשוטו כמשמעו. חיבוק חם לאנשים שאתה אוהב לא הזיק אף פעם לאיש אלא אם זה כבר מאוחר מידיי והוא לא יידע כמה הערכת אותו!

 

פוסט ספונטני משהו פתחתי את החלון העריכה וכתבתי (גם את השיר).. אשמח לתגובות והמלצות

 

נכתב על ידי , 1/7/2009 18:55  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של arvandor ב-17/7/2009 18:42
 





30,022
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmiss. me אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על miss. me ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)