לבכות לא יעזור יותר.. אני יודעת..

לא שאני עושה את זה במטרה כלשהי זה פשוט קורה

זו הדרך שלי לפרוק כנראה..

לספר לאנשים אחרים בטוח לא יעזור

כששכבתי עם יוני.. לא סיפרתי על זה לאף אחד במשך 3 חודשים

וזה היה נורא!

ובשניה שהתחלתי לספר על זה לעוד חברה ועוד אחת פשוט הרגשתי יותר טוב

אני חושבת שמאותו רגע חשבתי שזה מה שתמיד יעזור

אבל זה לא

אני סומכת על כולם וחושבת שכולם בסדר

אבל בתכלס אני רק מפילה את עצמי

ואותו איתי..

עכשיו אני מבינה שזה לא עוזר בכלל

בסדר באותה שניה אני פורקת ואומרים שיהיה בסדר

ו..? מה הלאה?

כלום עוד בנאדם יודע על הסוד שלו

אז אני מפסיקה להיות תלותית ולחפש חיזוקים מהסביבה..

אני עדיין צריכה לפרוק

אבל אני עושה את זה פה

באמת שזה כל כך משחרר...

הוא ישב איתי ושמע אותי

ואמר לי שהוא סולח

הוא לא כועס יותר הוא מבין

אבל הוא פשוט לא מסוגל..

הוא לא יכול לשבת ולצחוק איתי

הוא לא יכול לספר לי דברים

הוא לא יכול..

והוא לא יודע כמה זמן זה יימשך..

והוא לא יודע אם זה ישתנה אי פעם

מבחינתו עצם זה שהוא מדבר איתי

מקשיב לי ושומע

והוא אמר שהוא תמיד מוכן לשמוע..

זו התגברות מבחינתו

אבל זה לא מספיק..

ואי אפשר לדרוש יותר כרגע

וזה מתסכל כל כך!!!!

אני אוהבת אותו.. כל כך..

ועצם זה שהוא איכשהו מדבר איתי כרגע

זה משהו אבל לא יודעת כמה זמן אני יכולה לחיות עם זה..

ואם זמן זה מה שהוא צריך

אין לי ברירה אלא לתת לו

אבל האמת.. אני מפחדת להתגבר עליו

אני לא רוצה

הוא הדבר הכי טוב שקרה לי

אני מתגעגעת אליו

בצורות שאי אפשר לתאר אפילו..

כשהייתי בדרך מאיטליה לגרמניה..

בזמן שאני צריכה להתרכז בדברים אחרים לגמרי

כתבתי לו את זה:

אני מתגעגעת לאיך שראינו עספור ביחד או האוס או קליפוורניקיישן..

אני מתגעגעת לחיקויים שלך, כי אפחד לא עושה את זה יותר טוב

אני מתגעגעת לחיבוק שלך ולזה שאתה כועס עליי אם לא קיבלת אחד,

לזה שאנחנו מספרים אחד לשני הכל, כל הטלנובלות שהלוואי ולא

הייתי חלק מהן ולכל העצות שהיית נותן לי...

אני מתגעגעת לישון איתך.. לאכול איתך להתאמן איתך לצאת איתך

ולזה שאתה משכנע אותי לקחת איתך עוד בירה כי הרי לא תשתה לבד..

שאתה אוסף אותי לוינגייט, כשאתה בא איתי לצבא,

כשאתה מתקשר אליי באמצע הלילה רק כדי להשמיע לי שיר

ושאני הראשונה שמקבלת תמונה על זה שאתה מרוויח מליונים בפוקר..

לזה שאתה מלמד אותי לשחק אבל תמיד יודע לקרוא אותי..

לזה שאני אוהבת שנגמר הסופ"ש כי זה אומר שאני חוזרת להיות איתכם

לזה שאתה תמיד יודע מה להגיד, לזה שתמיד ששאלו מי אני

אמרת אחותי הקטנה והתכוונת לזה ואהבת אותי ככה..

לזה שאתה מדבר איתי לפני תחרויות, לזה שאתה מדבר איתי בכלל..

הלוואי והוא יתגבר על זה..