הלוואי והייתי יכול להישאר ממוקד. רוצה ליפול מול הטלוויזיה בצורה טובה, לנוח, להתפרק, ותוך כדי להנות. אבל הדברים בטלוויזיה מעירים אותי. אני בדרך טובה אבל כואב. לזכור..תכנית הצעד צעד לא צריכה להיות ישירה, סטיות יהיו עקב זה שאני לא יכול להישאר ממוקד. אז לא לנסות ולהגיע לאט לאט..אני יכול. אין לי מושג וכואב לי כרגע. הרבה דברים אני רוצה להגיד ופוחד מתגובת ה:"אתה תמים" וכו'.. מטרתי היא לגשר על הפערים, עם כולם. גם אהבה יכולה להגיע. העיקר, הכל ברגוע, באיזי, להקשיב לעצמי. לא לפחד להגיד את הדברים. אני יכול. דאמט פאק איט, אני יכול.

 להבנה שלי חשוב לי להגיד אחרי בוסטון ליגל-היה עצמך ונסה לחשוב מה יתאים, אך אל תוותר על עצמך. עבור תהליך, לאט לאט, וכרגע תגיד מה שאתה מסוגל.