מה שהכי מדאיג אותי, מפחיד אותי, זה החוסר יציבות. כשאני בתוך משהו, אני בתוך משהו, נשאב לתוכו, כל הרגש שלי בו. אני בנאדם מאוד רגשי(חשוב לציין: רגשי, לא רגשני, כלומר, רגשי במהות, לא בוכה הרבה ודברים מהסוג הזה). היום זה יותר יציב, אני עובד על זה כמה זמן, בימים האחרונים היה כוח חדש, דחיפה חדשה, טובה, אבל זה לא הכל. צריך לעבוד על זה, זה משהו שצריך לבוא חיצונית ושאני אצליח לשמר פנימית. זה צריך לקרות לאט לאט, באירועים בודדים שבסופו של דבר השלם של כולם ביחד ישלים את החסר. כרגע אני לוקח את הדברים בקלות, ברוגע, לאט לאט, בשביל זה הליווי טיולים. לא מבחינת הגישה בקלות, אלא מבחינת הקצב, האופי של הדברים. כי לא כדאי להיכנס לדברים רציניים. אז אני הולך לאבטח טיולים, ואתמול אמא שלי סיפרה לי על אתר שלוקח אנשים, נותן להם 200 יורו למחייה לזמן מסויים(לא זוכר אם חודש, שבוע), ומטיסים אותו לכל מיני מקומות בעולם שנמצאים במצוקה לעזור שם, כמו תאילנד, קמבודיה, ובכל מיני תחומים, שמירה על זנים נכחדים, עבודה עם נוער, בתי יתומים, דברים כאלו. דבר מדהים ומאוד מתאים לי. נראה(=

אז זהו, יהיה בסדר, עובדים על זה, מקבלים מבחוץ. להת'(=