מרגיש שאני כמעט שם, אך עדיין משהו חסר.

אתמול בארוחת ערב כבר הרגשתי עומס מחשבתי ונפשי והראש שלי כבר היה מעורבב לגמרי, לא הייתי מסוגל לקלוט יותר ולחשוב עם עצמי על זה יותר. ישר אחרי ארוחת הערב עליתי למעלה לראות את הסרט "אקסודוס-יציאת אירופה". מאוד אהבתי את הספר ושמחתי לדעת שיש סרט המבוסס עליו. עליתי למעלה וכשאח שלי שאל מה אני רואה עניתי לו והוא התחיל לרדת עליי ושאל למה אני רואה את זה.

"אהבתי את הספר"

"סימן שאתה בצרות". ידעתי שהוא לא אוהב את הספר. כשקראתי אותו שאלתי אותו למה, והוא אמר כשאני אמשיך לקרוא אני אדע למה. עברו כמה שנים, ולדעתי הוא טועה.

הסרט..לא היה ממצה. הדמות הראשית של הספר פשוט השתנה בסרט-היא לא הייתה אותה דמות בכלל,לדעתי. שינו בה את הדבר הכי מהותי אצלה. שינו את הסיבה שבגללה רציתי לראות את הסרט, ידעתי שאני אזדהה עם הדמות, כמו שאני זוכר אותה מהספר. אך שום דבר באספקט הזה של הדמות לא נכנס לסרט, וזה חבל. זה שינה את העלילה וחבל.

למרות זאת, אחרי שסיימתי לראות את הסרט(יחסית ארוך, 3 שעות ו-20 דקות), הייתה לי הרגשה קצת יותר טובה. הייתי קצת על המחשב, לא היו אנשים מחוברים, אז הלכתי לישון, וזהו.

ועכשיו? עכשיו אני עדיין לא מרגיש איפה שאני רוצה להיות..אבל כמעט.

כמעט.