במה אתה בוחר?

אתם חושבים שאני לוקח את האחריות של כל העולם עליי, אבל אני לא. זה מטריד אותי, כי אפשר יותר.

השקט או הסערה? אי אפשר לחיות בשניהם. רק באמצע. צריך רוגע.

נמאס כבר. נמאס כבר. תפקחו את העיניים, תסתכלו מה אתם עושים, תקשיבו לעצמכם, תנסו להבין. אתם רק מתחמקים.

ולפעמים אני רוצה שהכל ייעלם. אבל בעצם לא יודע מה אני רוצה. רק לשכוח..ליפול, או להיות מסוגל..או..לא יודע.

לא יודע. תגידו לי אתם פעם אחת.

וואלה, היא צדקה אתמול. נראה שהיא מבינה בתחושה הזאת, וזה עזר לי. אבל מה עכשיו, שהכל חוזר? מה עכשיו?

למה היא לא סומכת עליי? התרחקנו. הגיוני. מובן.

והיא? למה היא עוצמת את העיניים כ"כ חזק? שתיקח סיכון.

ומה איתי?

אוף. מה איתי.

היא התקשרה ב-1:00 בלילה, הפלאפון שלי היה סגור. היא השאירה הודעה, ביקשה שאתקשר, מתוך הרגל מחקתי אותה, וכך אין לי מספר. לונורא.

אבל..מה?

אולי תנסו לראות בעצמכם, פעם אחת?

מה אני יכול לעשות? מה אני רוצה?

אני יודע שאני יכול לענות. כך גם אתם.

המבינים אתם כאב? מעגלי כאב אינסופיים שלא נגמרים? ואז..ריקנות? חוסר ידיעה? בלבול?

המבינים אתם?