הצבא ואני הרסנו אותי.

לפעמים להתנתק גורם לך להתחבר.

לפעמים להתחבר גורם לך להתנתק.

אפשר לעבוד עלייך בקלות, כן. לא בעיה לעשות כאילו שאתה משגיח מרחוק. בכלל לא בעיה. לא, אני לא גאה בזה. אבל נמאס לי. נמאס לי מאיך שאתה מתייחס אליי. חייל לא ממושמע שצריך להתנהג אליו במידה מסויימת ולתת לו לעשות המון דברים, להעביר עליו ביקורת כל הזמן, להתעלק עליו, לחפש אותו.

ואני עומד בזה. בדרך מסויימת, כן, עובד עלייך בעיניים, משקר לך, אבל, למען האמת, לא מרגיש רע עם זה. קצת הרס בגלל המאמץ, לפעמים. אבל בסדר. ואתם תתפוס אותי, אז תתפוס. אני אודה בהכל, אין לי בעיה.

אתה בחרת את הדרך הזאת, ואני נבלעתי, התבלבלתי, אבדתי, ורק בימים האחרון אני מתחיל להבין, ולצאת מזה.

תמיד יש צרות סביבי? לפעמים זה מקרי, רוב הפעמים זה לא. אבל אתה לא רואה את זה, לא מסוגל. כמו שאתה לא רואה המון דברים. זה היה לרעתי בהרבה מקרים, אבל גם לטובתי יכולתי לנצל את זה, בעצם לא לטובתי, במידה מסויימת כן ובמידה מסויימת לא.

אז מה יהיה הלאה?

מכבי ניצחו, שיחקו טוב, כל הכבוד. ביום חמישי המשחק השני, יהיה סבבה.

ועדיין, אני שואל, היכולם אתם?