ושוב ניעורה בי התקווה, השמחה, האופטימיות, הטוב.

אני.

ובלבי, בתוך תוכו, אני מרגיש שאני רוצה שזה יישאר.

ועם זאת, פחד, שאני לא אצליח להבין, להבחין, להישאר ככה

ותמיד מרחפת השאלה

האם אני רוצה?

האם אני רוצה שוב להאמין, אחרי שמדכאים אותי?

האם זה שווה לנסות להתמודד שוב עם הדברים?

אדם וג'ואן.

אדם מייצג את הבנאדם שיודע את המסלול, שמבין, יודע להתפשר, מקבל.

וג'ואן מייצגת את המתלבטת, המרחפת, שעדיין לא מצאה את מקומה עד הסוף.

הם שניים. לא אחד. אין להם מוח אחד, נשמה אחת. הם שניים. האהבה היא שמאחדת אותם. אך תמיד יישארו הדברים הייחודיים להם. יכולים הם לאהוב דברים שונים, לחיות בדרך שונה, אך גם דברים שונים וגם דברים משותפים יהיו.

שילוב.

הגיון ורגש.

שבוי תחת מבטה, תחת המילים הנכונות שהיא מפזרת.

מהומה, עימות, שריפה והרס. ומתוכה-שקט, ואז צמיחה מחדש. כאוס ואחריו צמיחה, הבנה.

אי וודאות, וביטחון.

שילוב.

לא תוכל לעזור לאחרים עד שתדע מי אתה. לפעמים, הניסיון לעזור לאחרים יכול להבהיר לך זאת.

הרשע יכול להיראות מקסים ויפה.

הטוב יכול להיראות נוראי ומכוער.

אהבה היא אור גדול, ולכל אור יש צל.

ספקות, בלבול, קנאה, יכולת וחוסר יכולת.

תושב אור יהודה בן 46 דקר את אשתו בת ה-42 והתאבד בנוכחות ששת ילדיהם.

וזה הזכיר לי ישר.

סהר.

אחרי תקופה ארוכה של התנגדות תמיד קשה יותר, מבלבל יותר, חזק פחות. קצת ריקנות. ואולי זאת היא.