שבוע שעבר, כלומר, מיום שני עד יום שבת הייתי בשבוע אבטש"ים(אבטחה שוטפת). כלומר-שמירות, או בבסיס גדנ"ע, או בתגבור משטרת ישראל.

הפעם תגברנו את משטרת ישראל. שלושה ימים בת"א ושלושה ימים בירושלים.

ת"א

שמירות בשוק התקווה. מ-9:00 עד 16:00. לפעמים עובר לאט, אבל בעיקרות כיף. שמרתי עם עמית, שהוא חייל נח"ל. דיברנו על כל מיני דברים, פוליטיקה, מוזיקה ויום אחד גם העברנו זמן במשחק ארץ-עיר, בו היינו צריכים תוך 30 שניות למצוא רק חלק מההגדרות באותיות מסויימות. בהחלט היה נחמד. אחלה גבר. קצת ציני, ועם זאת, מודע לרגישות בני האדם ומה ההבעות שעל פניהם אומרות. אחלה גבר(=

בנוסף, לעמית יש מחלה כרונית. יש לו כאבי בטן רבים. גם לאמא שלי היה את אותו הדבר, וכבר שנים שכאבי הבטן לא מופיעים. מקווה שגם לו זה יעבור.

ביום הראשון, בא אלינו אדם זקן אך עדיין עמיד ובירך אותנו. הוא כופף את ראשינו ואמר מילות תפילה בהתחלה בקול ולאט לאט בשקט חרישי, ונשמע גם צליל התרגשות רבה. שנשמור על עם ישראל ועל עצמנו, שנזכה לחיים טובים, ובקיצור, כל מה שבנאדם רוצה בחייו. כל פעם הוא קנה לנו משהו, למרות הפצרותינו שאנחנו איננו מעוניינים, אבל לבסוף קיבלנו, הבנאדם היה עקשן ואנחנו לא התנגדנו כ"כ. פעמיים הוא קנה לנו קולה, פעם אחת מיץ תפוזים וגם בורקסים. אחלה בנאדם. בכל פעם שהוא בירך אותנו הוא דיקלם את שיר המעלות.

עמית ואני הרצנו בדיחות, וגם פעם אחת הגענו לגבול מאוד ציני כשאמרתי שבא לי מיץ ענבים ואצל שנינו זה העלה אסוציאציה של מיץ ערבים. זה היה באותו יום שהיה את הפיגוע בתחנה המרכזית הישנה בת"א. היינו כבערך כמה קילומטרים מהתחנה. ראינו את כל האמבולנסים חולפים על פני השוק.

בחג השני לא שמרנו, רק במוצאי החג. כל היום לא עשינו יותר מדי, רק ישנו,קראנו, ואני גם שמעתי מוזיקה. בסופו של דבר יצא שאני לא שמרתי במוצאי החג. אז לרגל המימונה הלכתי לאכול לי קבב בלאפה ברחוב המקביל לשוק. היה טעים.

בערב היה משחק בליגת האלופות. ארסנל נגד ויאריאל. ראיתי בגלל שלא הייתי עייף בכלל, כי רוב היום שכבתי במיטה, ואני חייב להגיד, היה שווה לראות את זה רק בגלל מודי בר-און ופמלייתו. הם מצחיקים בטירוף.

לפני שהלכתי לישון סהר שלחה לי הודעה שהיא למחרת בת"א. סהר! יכול להיות שניפגש. בדיוק באותו היום הייתה הפעם הראשונה שהייתי מסוגל לדבר איתה אחרי כמה זמן, מסוגל לעשות את מה שאני רוצה.

כשסהר ואני ניפגש זה יהיה מאורע היסטורי בעל חשיבות, באמת. אח, כמה שאני מחכה ליום הזה(=

יום חמישי. שמרנו מ9 עד 16, ובסוף לא יצא להיפגש עם סהר. לונורא. באותו יום נסענו לירושלים. יכול להיות שאפגש עם אחי, שגר בירושלים.

ירושלים

הייתי בטוח שכשאני אגיע לירושלים, היום שלי יתהפך ויתבלבל מרוב שמירות. אבל זה לא קרה. עד היום האחרון שלי בירושלים לא שמרתי. ביומיים הראשונים הייתי בכיתת כוננות, כלומר, משתמשים בנו רק אם יש צורך מיוחד, ולא היה כזה. בד"כ כיתת כוננות פועלת בדרך אחרת-מספר חיילים שתמיד על מדים, ומוכנים להקפצה.

בין לבין, שיחה שנייה עם סהר. לאט לאט עולה בחזרה למעלה. אחח,זה טוב(=

אז רק בשבת שמרנו. שמרנו בטדי. היה משחק של בית"ר ירושלים מול מכבי נתניה. שמרנו מסביב לאיצטדיון, ביציאות.

אם בית"ר ינצחו, האוהדים יהיו רגועים

ובית"ר ניצחו, 4-0. שמרתי עם מגבניקית בשם ורה, רוסיה נחמדה. היה נחמד, למרות שהיינו קצת מובכים אחד מהשני. לונורא.

מכבי חיפה לקחו אליפות!

למרות שכל השנה לא ממש עקבתי אחרי חיפה, עדיין זה שימח את ליבי מעט. להיות בטדי הזכיר לי את ההתרגשות והכיף בלראות משחק כדורגל. אולי אסע פעם עם חבר. ווואלה, הגיע הזמן ללכת למשחק של מכבי ת"א בכדורסל.

היום נגד הפועל ירושלים. בסופ"ש פיינל פור! יהיה בסט.

וכך נגמרו להם האבט"שים. הגענו עם האוטובוס עד חדרה, תפסנו רכבת, הגעתי הביתה בחצות. אמא ואבא שלי היו בקונצרט בחיפה שנגמר מאוחר מאוד. תפסתי טרמפ מנהריה עם מישהי מהשכבה שלי.

לכל אורך השבוע שמעתי המון מוזיקה. אבריל, בריטני, בקסטריט בויז, בלו, מוקי, הפסקול של הארי פוטר ואוסף שירים באמפי 3. היה טוב. בסופו של דבר שני שירים מאוד עזרו לי, שני שירים ששמענו באוטובוס בדרך לאיצטדיון טדי.

ואת-הראל סקעת

היום שהתנפץ עלי, עשה אותי קשה מדי שכחתי מעצמי ודי הייתי, לא הייתי אני אסגור מאחורי גבי, שוב לא יוכל לגעת בי, בתהומות לבי טעיתי, לא הייתי אני שבפני הריקנות שוב לא תכה המציאות שתחכה שוב לא אבכה שאתנחם מעט ואת, אל מי את צוחקת כשאת, שוב לא מחבקת כמעט עלית בי לרגע הייתי אחר אם הייתי יודע שאת, אל מי את מקרבת מרחק במי את מתאהבת את מי לא עוזבת אם רק היית נשארת, הייתי עושה אותך מאושרת. ושוב הולך, אותה העיר, אותם פנים אני מכיר את הריחות שבאוויר טעיתי, לא ראיתי אותך כולן דומות פתאום יותר, כל שיר עושה להיזכר מכל צלצול הלב עוצר נגעתי, לא הרגשתי אותך ולעולם שוב לא רוצה להתאהב האהבה שתרקב הרגישות שתישרף לאט ואת, אל מי את צוחקת כשאת, שוב לא מחבקת כמעט עלית בי לרגע הייתי אחר אם הייתי יודע שאת, אל מי את מקרבת מרחק במי את מתאהבת את מי לא עוזבת אם רק היית נשארת, הייתי עושה אותך מאושרת. ואת, במי את נוגעת לאט, במי את פוגעת כמעט כמו אז כשפצעת בי את כל העולם את גילית ולקחת לי אותך ומי זה שעכשיו נוגע בך אני מקווה שהוא מאושר שיש לי אותך לא מכאיב לך בך לא פוגע הייתי כזה אם הייתי יודע.

Bonnie Tyler-Total Eclipse Of The Heart

Turnaround, Every now and then I get a little bit lonely and you're never coming round Turnaround, Every now and then I get a little bit tired of listening to the sound of my tears Turnaround, Every now and then I get a little bit nervous that the best of all the years have gone by Turnaround, Every now and then I get a little bit terrified and then I see the look in your eyes Turnaround bright eyes, Every now and then I fall apart Turnaround bright eyes, Every now and then I fall apart Turnaround, Every now and then I get a little bit restless and I dream of something wild Turnaround, Every now and then I get a little bit helpless and I'm lying like a child in your arms Turnaround, Every now and then I get a little bit angry and I know I've got to get out and cry Turnaround, Every now and then I get a little bit terrified but then I see the look in your eyes Turnaround bright eyes, Every now and then I fall apart Turnaround bright eyes, Every now and then I fall apart And I need you now tonight And I need you more than ever And if you only hold me tight We'll be holding on forever And we'll only be making it right Cause we'll never be wrong together We can take it to the end of the line Your love is like a shadow on me all of the time I don't know what to do and I'm always in the dark We're living in a powder keg and giving off sparks I really need you tonight Forever's gonna start tonight Forever's gonna start tonight Once upon a time I was falling in love But now I'm only falling apart There's nothing I can do A total eclipse of the heart Once upon a time there was light in my life But now there's only love in the dark Nothing I can say A total eclipse of the heart INSTRUMENTAL Turnaround bright eyes Turnaround bright eyes Turnaround, Every now and then I know you'll never be the boy you always wanted to be Turnaround, Every now then I know you'll always be the only boy who wanted me the way that I am Turnaround, Every now and then I know there's no one in the universe as magical and wonderous as you Turnaround, Every now and then I know there's nothing any better and there's nothing that I just wouldn't do Turnaround bright eyes, Every now and then I fall apart Turnaround bright eyes, Every now and then I fall apart And I need you now tonight And I need you more than ever And if you'll only hold me tight We'll be holding on forever And we'll only be making it right Cause we'll never be wrong together We can take it to the end of the line Your love is like a shadow on me all of the time I don't know what to do and I'm always in the dark We're living in a powder keg and giving off sparks I really need you tonight Forever's gonna start tonight Forever's gonna start tonight Once upon a time I was falling in love But now I'm only falling apart Nothing I can do A total eclipse of the heart Once upon a time there was light in my life But now there's only love in the dark Nothing I can say A total eclipse of the heart

(=

כל מה שחשבתי באותו רגע זה:"רוצה להישאר ברגע הזה לתמיד. רוצה לכתוב".

המחברת הייתה קבורה עמוק מדי בתוך התיק, לונורא.

_________________________________

היום עלינו להחזיר את הנשקים בבסיס צלמון.

בבוקר שמעתי את הפלאפון שלי מקבל הודעה. תהיתי מי שלח כ"כ מוקדם. כשקמתי ראיתי שזו הייתה סהר, בבקשה שאתקשר אליה כשאני אוכל. הייתי סקרן מאוד, וכעבור שעה וחצי התקשרתי אליה. היא אמרה שהיא תתקשר אליי ב-10.

בסופו של דבר דיברנו. היא אמרה שאתמול בלילה היא דיברה עם רוביס, ושהיה רגע שהוא אמר לה כמה היא יפה בתמונה שלה במסנג'ר והוא היה עושה אותה, וכן, אני חייב להגיד שאני מסכים איתו.

אבל אז הכל יצא. כל מה שרוביס הרגיש. כל האמת. שהוא לא מסוגל ליותר מזה. שהוא מרגיש סבבה עם סהר, אבל סהר רוצה משהו שהוא לא רוצה. סהר רוצה מישהו שיאהב אותה, ורוביס לא מסוגל לזה.

ובעצם, הייתה יכולה להיות התלבטות שאולי הוא לא רוצה, אבל איני מאמין בזה. ראשית, רוביס לא בנאדם כזה, ושנית, רוביס אמר עוד משפט מפתח חשוב.

"יש לי את הסימנים שיוכיחו את זה".

"מה, גם רוביס?"

"כן. לא הייתי מאמינה שזה יקרה לו, מכל האנשים, לבנאדם הזה".

"קורה לאנשים הכי טובים", אמרתי. "קרה לך, וקרה לרוביס". הייתי קרוב להגיד "קרה גם לי". סהר, בטח את מאוד נבהלת עכשיו שאת קוראת את זה, אז בואי ואגיד לך,לא כל הפגיעות הן פגיעות פיזיות, עם סכין.

סהר יודעת על מה אני מדבר, וגם הקוראים האדוקים בבלוג הזה.

"אני לא הייתי קוראת לעצמי בנאדם טוב"

"על זה את תקבלי מכות, אבל לא כעת".

(=

בכלמקרה, המשכנו לדבר על הנושא, שאולי, בעתיד, היא ורוביס יוכלו לצאת מזה ביחד, היא תעזור לרוביס, רוביס יעזור לה, אבל בינתיים שתעכל, שתיקח את הזמן, זה טוב, זה בריא. למצוא מנוחה.

וזאת השיחה השלישית. חכו..תהיה עוד שיחה בקרוב.

ואנחנו ניפגש בקרוב. ואם לא בקרוב- בחופש הגדול  הבא עלינו לטובה. נפנה הכל. (=

 היינו 5, לארבעה היה לחוץ לרדת בחזרה, אז אני חיכיתי להסעה של 13:00, בינתיים הסתובבתי בבסיס.

נזכרתי בימי הריתוק, במטבח, בהכל.

ברייצ'ל.

רק לשי סיפרתי עליה.

זה היה משהו חולף, כי אני יכול בקלות ליפול, ואני יכול גם לגרום לעצמי להתגבר.

חיפשתי אהבה. בכל מקום אני מחפש. והיא הייתה שם, והיא בהחלט נראתה מוכנה.

וגם יפה.

אבל בריתוק שקעתי, ורק חלמתי, חלמתי לא טוב, חלמתי בלעדיה.

והיום, בצלמון, חשבתי עליה, וגם קצת חיפשתי אותה, ובו זמנית הסתתרתי.

שוב איבדתי את הכומתה שהגעתי לבסיס, אבל מצאתי אותה. מהיום-סיכה על הכומתה. (=

ישבתי על הספסל וחשבתי לעצמי:"לא מפחד, רוצה לחבק אותך, רוצה שתהיי שלי".

הנשיות הקדושה.

עדיין קצת מפחד, אבל יהיה בסדר.

ואז השאלה צצה.

"והתפקיד?", שאלתי את עצמי.

אז אמא שלי הזכירה לי מי אני, במרתף. "אתה יודע למה אתה מסוגל, אל תתן לקצין שלך לשנות את זה".

ובעודי שואל את עצמי את אותה שאלה קמתי והלכתי לאותו מצפה שבו הייתי מסתכל על הנוף המון בזמן הריתוק שלי, ובצד ימין, היה שלט, ועל השלט היה כתוב שיר, הוא ולא אחר, שהפתיע אותי אך ציפיתי לו לא פחות, שבהסתכלי בו נזכרתי שהוא עמד שם-שיר המעלות!

"שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי עזרי מעם השם עושה שמיים וארץ אל יתן למות רגלייך אל ינום שומרייך הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל השם שומרייך השם צילך על יד ימינייך. יומם השמש לא יככה וירח בלילה השם ישמורך מכל רע ישמור את נפשך השם ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם..."

רוצה להישאר ברגע הזה לתמיד. רוצה להישאר חזק, לא לפחד יותר, להיות תמיד בטוח בעצמי ובדרכי, במה שאני עושה, לאהוב את כל העולם וגם לאהוב מישהי, ולהמשיך להיות אני, תמיד. תמיד אני, זה הכל. זה הכל, רק זה. כי זה בשבילי הכל

רוצה תמיד להישאר חזק, להישאר אני.

(=

יוני.

תוספות: נשיא איראן, למה אתה מכחיש שואה? למה אתה נגד היהודים? בוא תדבר במקום להטיח עלבונות באויב שיצרת לעצמך.

לא הייתה שואה? אז מה, כל אותם ניצולי שואה שסיפרו לי את סיפורם פשוט המציאו את זה? פשוט בא להם להמציא סיפור אכזרי? בא להם להמציא שהתינוק שלהם נולד בתנאים מחפירים? שלקחו את האחים והאחיות שלהם לתאי הגזים? שראו שלדים ברחוב? שראו ערימות של גופות? האם זה מה שאתה אומר?

עמיר פרץ. האם הוא הגיע להסדר עם קדימה כך שקווי היסוד החברתיים שלו באמת יקוימו כקווי היסוד של הממשלה. האם הוא רק רצה את התיק, הכוח, או גם באמת לשנות משהו מבחינה חברתית?

הפגנה בירושלים על שטחים שלוקחים לפשלתינאים. אח שלי היה בה.

מג"בניק נדקר. שמעתי עליו מפי המג"בניקית.

התגלה בגלגל של מטוס פנצ'ר. באותו יום אח שלי טס לטיול אחרי הצבא לדרום אמריקה. ההורים שלי היו מודאגים, וזה היה באותו יום שכמה קילומטרים ממני היה פיגוע.

ישראלים עוזרים בשיקום איראן אחרי רעידת האדמה שהתרחשה בה. מעניין, נכון?

למרות שהרופאים אמרו שהשיקולים היו בסדר, התקשורת איכשהו הפכה את זה לכך שהם אמרו שהם טעו בשיקול בתרופות שנתנו לשרון. איך?

אחות גדולה באה לטפל ב7 אחיה היתומים בארץ, אחרי שהאב רצח את האם והתאבד כשלושה מהאחים ראו את הנעשה. וואו. סיפור מדהים.

שופטת:"השב"ח(שוהה בלתי חוקי) הפלסטיני- כמו יהודי נרדף בשואה".

והיא צודקת. אנשים שמנסים לעבוד בירושלים עוברים לפעמים דברים לא נעימים. הם באים לפרנס את משפחתם ואותם ולא תמיד הם יכולים להיכנס, ואם הם מסתננים אז לפעמים תופסים אותם ומחזירים אותם, ובד"כ מגישים נגדם טופס תלונה.

אני הייתי באוגוסט באבט"שים באזור הגבול, החומה בין ירושלים הפלסטינאית לירושלים הישראלית, ושם ראיתי מה לפעמים עושים לשבח"ים, וכמה הם לחוצים. פעם מג"בניק התעצבן על ערבייה זקנה, שסחבה המון סלים על ראשה, ופשוט דחף אותה על הרצפה. כמו כן, מרדפים אחרי שב"חים, לא נעימים בכלל לפעמים.

"פלסטיני, שהתחזה ליהודי במשך שנים והציג עצמו כקצין מג"ב, מזכיר לי את שיטת היהודים להתחזות לנוצרים-בשואה".

ולסיום:

פריצת דרך ישראלית. גן שמציל חולי לב. והנה, אני מציל את הלב שלי.

(=

להישאר חזק. להישאר אני.