זה מתחיל ביופי צעיר, תמים, טהור וזך, יפה. מתבונן מהחלון, מצפה ותוהה לקראת מה שיבוא. אהבה, אושר, שלמות. יודע שזה שם, שזה קיים, מצפה לזה בקוצר רוח וברצון מלא.

זה ממשיך בהליכה לאיטך, בהנאה מהדרך. הדלתות נפתחות. בדלתות קיימים אנשים, הזדמנויות, חוויות. קבוצת אנשים המחכים ללמוד, נער צעיר המעיף ציפור, ורוח נושבת בכוח ובשינוי. אינך יודעת  מה מחכה בסוף, אינך יודעת בדיוק מה אתה רוצה.

ואז במסדרון, קבוצות גברים. גברים יושבים לאכול, גברים בתחרות סיף, גברים משחקים פוטבול. אינסוף אפשרויות.

ואז מגיע אור ערפילי וכסוף, התבגרות. שם באמצע. הפעם היא רצה לאורך המסדרון, לא מסתכלת בדלתות. בסוף מחכה דמות גבר. הגברים מושכים את המפה בכוח, האוכל והשתייה עפים לכל עבר. ואת, רצה.

מקהלה שרה שיר. כולם עם עיניים בהירות. שרים לך. רק בנים. אחד עף לעברך.

את רצה החוצה. שם מחכה לך קבוצת רקדנים, גברים. ואת נופלת, נשברת, מתייאשת, עצובה, אך שמחה באותו הזמן, מהכוח, מהיופי, מהתמיכה.

עבר הלילה. הגיע הבוקר. את כבר מבוגרת. את באה לקבל את פניהם של קבוצת תלמידים חדשה. גם הם כולם בנים. את מגיעה לאחד, לוחצת את ידו, מרגישה את חום גופו. הוא שר לך, עם עיניים בהירות, ואחד מצטרף אליו. שרים לך. וכשהם מסיימים, עוברים אותך, ממשיכים לתוך בית הספר, ואת מהרהרת עוד רגע, ועוקבת אחריהם בצעד איטי.

וככה אני מרגיש. רק עם בנות.

Forever Gonna Start Tonight

יוני.