אהבה רגעית ומתמשכת
איך אהבתי נעלמה מהר
עכשיו לא מוצא אותה יותר
עומד על הגבעה, רואה ת'הר
רגע כזה ועוד אחד הכל נגמר
לא עייף אחרי 4 שעות שינה
רק חושב על לחזור לאותה תחושה
לבי אומר רק דבר אחד
אולי עדיין לא צריך להיות ממוסד
היא אמרה אולי תבוא אני פה עד שני
היא אמרה 99% אני פה בשלישי
לבי נוטה לזמן ולמה שבניתי
אך יודע שהכל בעצם אפשרי
לבנות חומה של אהבה בשלושה ימים
כל רגע מחדש הכל קורה בפנים
לרגע תוהה וזה פרוץ
פרוץ ונשאר, הכל אפשרי
הזמן, הקרבה והנוחיות- מושלמים
אך משהו אחר בוער מבפנים
רוצה להמשיך להסתכל למעלה
לזרום עם הבלבול
להסתדר, לנשום עמוק, ולהכריע את הפור
איך משפט אחד שלה,
משנה דברים
פותח אפשרויות
יכול להיות שבשבילה זה כלום
ובשבילה זה הכל
העולם זז מהר
ומבחינתי
דבר אחד עדיף על אחר
אבל אני בכל זאת רועד
פתאום לא מסוגל להחליט בעצמי
להגיד זה מה אני רוצה
גם אם היא תגיד בשבילי
אני לא ארגיש שזה קורה
כי נכנסתי, וכבתי
והבלבול נבנה כמו האהבה
אז מה עושים במצב שכזה
איך זורמים עם התודעה?
דקה של חשיבה והגיון יכולה לפתור
לקום, להתלבש ולראות שוב את האור
לתת להכל להשתחרר ולא לדאוג מהכל
ולגלות האם יש סיבה, או שזו רק חולשה?
(כי הכל פה רגעי ואני רוצה יותר)
(לא רואה אותי איתה אבל כבר לא יודע מה)
תקופה של השתנות
מושגים ושל רגש
יודע את החיים
ומחפש את הדרך
צריך לחיות את הדרך מחדש
לא להתמקד באחד
אלא להרגיש את הכל
אלא לא ליפול.
___________________
אז מה היה אתמול?
אנטון, אילן, סהר ואני נסענו לפאב ה-bk בנהריה, שם ישבנו קצת ודיברנו על חיי האהבה שלנו, אנטון סיפר שיש מישהי בבסיס שהם התחילו להיות בקשר ועכשיו היא הפסיקה לדבר איתו, היה לו קטע לפני עם מישהי אחרת מהבסיס וברגע שהיא עזבה הבחורה השנייה הפסיקה להתעניין בו. מעניין. נשמע כמו העניין שאם למישהו יש חברה כולן מתעניינות בו.
סהר, אחרי שדניאל אמרה שהיא רוצה רק ידידות, מפתח קשר עם קורל, מישהי בשכבה מתחתנו. בינתיים מתפתח טוב. לאילן אין כרגע משהו, ולא יודע אם אי פעם היה לו, אז במקום זה דיברנו על מי מתאימה. מישהי קצת צינית, כמו אילן, נחמדה, שקטה, וזהו. הוא אמר על המועמדות שיש בטכני, ושאף אחת לא עושה לו משהו מיוחד. אני סיפרתי את מה שהקוראים האדוקים פה יודעים כבר, רק שאהבתי הראשונה אמרה לי אתמול: "אני נמצאת בכרמיאל עד יום שני, אם תרצה לקפוץ". מעניין. הרבה זמן לא דיברנו, אבל ידידות תמיד יכולה להתפתח מזה. יותר מזה? לא יודע, לא נראה לי כרגע. נראה.
אח"כ היינו בסנוקר, שיחקנו קצת עם חברים של אנטון מקצרין שהצטרפו אלינו, ואח"כ תכננו לנסוע לפארק במעלות ולשתות, בסוף החלטנו להגיע לאנטון. סחבנו את סהר שכבר נרדם חזק, ואחרי כמה זמן אני הלכתי וסהר נשאר לישון שם, למרות שדקה אחרי שיצאתי רציתי לחזור, אבל כבר נסעתי הביתה, לא נורא. הייתי קצת טכני ביומיים האחרונים, כך שלא ידעתי אם בא לי להישאר. ההרגשה תעבור, היא כבר עוברת.
הגעתי הביתה, הייתי קצת על המחשב, והלכתי לישון. רק אחרי 4 שעות התעוררתי, לא הייתי עייף, וכתבתי את השיר הנ"ל. אוסף של מחשבות שהצטברו כשהתעוררתי, והרגשתי צורך עז לכתוב, גם בניתי את השיר, נדמה לי שיצא קצת מבולגן, אבל לירון אמר שהוא סבבה, אז זה טוב. לירון הוא חבר שלי מהקורס, והוא כותב שירים מצויינים, אז אם הוא אמר שהוא בנוי טוב, אז זה טוב. (=
להת'. אולי אני נוסע לכרמיאל לקנות כמה דברים אז בדרך אפגוש אותה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: