מתעורר לרגע. הקלה, התקרבות, אולי, ההרגשה חוזרת, רצון, תקווה, אהבה.

קצת יורד אבל כאן. לא מתמוטט אבל גם לא נשאר. בין לבין. ואחרי זה, מרגיש בטוח אבל רחוק מכולם, יודע מה להגיד אבל לא אוהב, אין את הרגש. וכאילו זה פה וגדול מתמיד כמו צל נמצא בתוכי, צל גדול ומפחיד. רוצה, יכול. קפיצות. לא צריך קפיצות. צריך תהליך.

כשאני באמת מתעורר אני יודע שזה טוב. אני מרגיש שזה טוב, שזה מנצח כל הרגשה אחרת. בינתיים, אני פה, זוכר את זה ומנסה להגיע.