לעוף גבוה גבוה, לעצום עיניים, להרגיש את השמש, את החיים, את הדלת, את קרן התקווה, ואז בחזרה למטה, לחיים, להתרסק, ושוב, לעוף למעלה, לעצום, להרגיש, ולהיות באמצע, לענות, לדבר, להראות, לתת, לשאול, להיות רגוע, לדעת איך מגיעים ואיך אומרים.לא סתם לזרום. היופי שבחיים. כל הציפורים. מדהים איך הן חוזרות. מדהים איך גלגל החיים עושה סיבוב מלא. הכל חוזר אלייך ונשלח שוב, אם אתה יכול.
כל הציפורים-הראל סקעת
רוח בהרים אבל בחדרי דממה
רק יד שתלטף מתוך השממה
צמרות עצים שמוטות על הרצפה
ובתמונה הישנה אהבתי הראשונה
מצעים דקים נשברים אלי לאט
מגע שהתלכלך וחצי מבט
עושה אותי אחר
עצוב ומתמסר אל ההרים
שקרים ועוד שקרים ועוד שקרים
כל הציפורים ששלחתי לדרכן
שבות אל חלוני והזיכרון איתן
אותה צעקה שרעדה משתיקתי
שבה אל אזני האם תציל אותי
רוח בהרים אבל הצל שלך עלי
קורא לי לחזור אלייך,אלי
משגע אותי בלחישות מרוחקות
נוכל להתקרב אך לא נוכל לבכות
כל הציפורים ששלחתי לדרכן
שבות אל חלוני והזיכרון איתן
אותה צעקה שרעדה משתיקתי
שבה אל אזני האם תציל אותי
סגרתי את ליל הסדר בבסיס. היה כיף להיות עם האנשים. בליל הסדר עצמו לא קראנו הכל וגם וויתרנו על רוב השירים, לא הייתי במצברוח לזה אותו הלילה, אבל בדוגרי וויתרנו על כל הכיף האמיתי.
אבל היה מצויין, היה סבבה. ראינו הרבה סרטים, ומאז שראיתי את טיטניק התחיל לעלות לי המצברוח באופן משמעותי. שיימשך, שלא יגמר לעולם. שאני אצליח לעשות את מה שברצוני, שינוי, שיעור, שאלות קשות, שהכל ייהפך לטוב, קל ומצויין. שאוכל להמשיך. שאתגבר. השער נפתח בדרך אל האושר. שאדע מה לעשות.
(=
בדרך אל האושר-דני רובס
לא הם לא צעירים הם ביחד כבר המון
היא איבדה את האור , הוא איבד את הדמיון
לפעמים במטבח דרך כוס קפה
היא חושבת שהוא עדיין די יפה
הוא נזכר איך נגעה בלילה הראשון
בעיניה זורח מבט אחר
הוא כמעט אומר לה אבל מוותר
היא עדיין חידה , הוא אולי הפתרון.
ובחלון , כמעט עולה הבוקר
כל-כך הרבה בדידות יש בעולם וביניהם
רק התקווה תעיר אותם בחושך
הם לא יודעים , הם לא ידעו אף פעם אם השער נפתח
בדרך אל האושר
במקום אחר מחלקים דירה צנועה
הוא בחור פשוט , היא היתה כבר נשואה
לפעמים כשהוא ער וגופו דרוך,
הוא שומע אותה בחדר הסמוך
היא רוצה אותו , היא במיטתה כלואה
בעיניה זורח מבט כחול,
הוא רוצה לחבק אותה , הוא לא יכול
הם קרובים כל-כך , זה מרחק של נגיעה
ובחלון , כמעט עולה הבוקר
כל-כך הרבה בדידות יש בעולם וביניהם
רק התקווה תעיר אותם בחושך
הם לא יודעים , הם לא ידעו אף פעם אם השער נפתח
בדרך אל האושר
כי אני מאמין שהשער לא סגור
גם אני לא פשוט וקשה איתי לגור
גם אני לפעמים לא מעז לומר
ובוער בי כל מה שבתוכי נשאר
ובמקום לחשוף גם אני עובר על יד
אבל אז בעינייך יש אור חדש
וכמו בכישוף שוב אני נכבש
את יודעת אותי , את קוראת אותי מיד
אז בחלון , כמעט עולה הבוקר
כל-כך הרבה בדידות יש בעולם ובתוכי
רק התקווה תעיר אותי בחושך
אני רואה אני שומע חריקה של שער נפתח
בדרך אל האושר
(גירסת הופעה)
בסיפור אחר הם קרובים יותר לסוף
הם רואים את הים אבל לא יורדים לחוף
לפעמים הוא מביט בה ומתפלא
איך גלגל החיים עשה סיבוב מלא
היא רואה בעיניו את הדרך שעבר
כשהיום נאסף אל השיכחה
הפחד זוחל מתחת לשמיכה
הם אחד לשני כל הכח שנשאר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: