המצב טוב, ועדין.

היום נוסעים שוב לאלפנט, כמו שבוע שעבר. גם השבוע יש למישהי יומלדת, ואולי גם אולגה תהיה שם, לא בטוח.

בקשר לאולגה..שבוע מלא חשיבה ורגש. לא בטוח בכלל שזה נועד להתפתח..כרגע זה לא ממש מתפתח. שבוע שעבר, העובדה שהייתה קרבה היה צורך להוכיח לי שאני יכול לזרום טבעי עם בנות, ליצור רושם ולהתקרב בלי פחד. אבל אחרי חמישי שהרגשתי מתוסכל מהעובדה שאני לא יכול לזרום, זה היה כמו משימה. אהבה-לא בטוח. שבוע שעבר, במסגרת ההוכחה, לקחתי מספר, אבל לא התקשרתי, במידה מסויימת רציתי, במידה מסויימת לא ידעתי מה לעשות, ואולי, עמוק בפנים, לא דאגתי כ"כ. וכרגע, אחרי שעה וחצי איכותית של בנות גילמור שהביאה הרבה עידוד, לא מרגיש כ"כ צורך להתקשר. אולי רק כדי לשאול אם היא תהיה שם. מה שאמרתי לעצמי גם ביום האחרון הוא שלא משנה אם המצב טוב או רע, אם אני מוכן או לא, רוצה או לא, רק לזרום, להקשיב ללב שלי, הוא יגיד לי מה לעשות.

בעניין אחר, אני עובד על הבעיות עם אמא, קצת הולך עם הראש בקיר, אז להפחית את זה עד לרמת האפס, כי אז יהיה מצויין. גם עם ג'אנה עובד, אבל היא לא הגיבה. סהר נשארת בחושך. משהו קשה קרה לה.

עד כאן להפעם. להת'

יוני.