כאן, באמצע החיים, אני מדווח. השבוע עבר די מהר, עוד שבוע עם המורים, עוד שבוע בו אני מחפש את האהבה. עוד שבוע בו אני מבין כמה אני זקוק לאהבה, לתמיכה, אבל בדרך אחרת, יותר חזקה. יודע להסתדר בפנים.

אם בזמן האחרון הבנתי את הציניות והשתמשתי בה, ראיתי את הטוב והנחמדות בא, השבוע הגיעה הרגישות והעדינות, לא בניגוד מוחלט, אך במעגליות, השלמה, זרימה. אין גבול חזק, אך יש ידיעה, על מתי ככה ומתי ככה.

אם יש משהו שהבנתי על החיים בתקופה האחרונה, הוא שיש אנשים שמסוגלים להשתנות ולהתגבר על פגם בסיסי שיש בהם, וגם אחרי שהם התגברו עליו, הוא נשאר חלק מהם בפנים, אך בצורה אחרת, שקטה, והוא לא משפיע עליהם, לא משתלט עליהם. אפשר לחיות איתו כל החיים-אך לחיות את החיים בלעדיו. פעם הייתה לי המון חולשה בחוץ, עכשיו היא שקטה יותר ורגועה יותר. התחלף אצלי מאמן, התחלפה מנטליות.

השבוע התחלף מאמן במכבי ת"א. אני מאוד כועס על הצעד הזה. מועדון מכבי ת"א הוא מועדון שלא מסוגל לחיות במצב קשה-חייבים להיות במצב טוב, לא יכולים לנסות להסתדר ולצאת ממצב קשה. קטש הוביל מנהיגות עם מצב רגשי פסיכולוגי מורכב, והשחקנים עקבו אחריו כי להם לא היה שום דבר אחד, כמו לרובנו. קטש היה במצב קשה ופשוט העביר את זה הלאה, ולא באשמתו. את כל זה אפשר להוכיח מהמשחק שהיה אתמול, שיחקו רוב המשחק טוב, מה הוכיח שהכל היה המנטליות של המאמן. היו"רים והמנכ"לים לא היו יכולים להתמודד עם מכבי שהיא אינה אימפריה, וקטש הוביל מנטליות חלשה. לגרום לו להתפטר, ולא, קטש לא רצה כך, הוא לא רצה להחליט כך, זה המועדון שרצה שהוא לא יהיה שם וכך קטש החליט, זה לא חברי. אין בזה נאמנות. וזה לא מפתיע. כל המצב אתמול גם מראה שצביקה שרף לא היה באמת עוזר מאמן, ואם כן, הוא היה יכול לעזור גם יותר. המצב קשה אצל כל האנשים שמרכיבים את המועדון, ואני לא מאשים אותם, אבל להעיף את המאמן כי המצב שלו קשה? זה לא לקחת אחריות על עצמכם אלא לזרוק הכל על מי שניסה להוביל את הקבוצה ולשפר. זו צביעות, זה גועל נפש.

נסיים עם שיר טוב של מיקה. הוא כותב שירים מדהים.

My Interpretation Mika lyrics

You talk about life you talk about death

and everything inbetween

like its nothing

and the words are easy

you talk about me and talk about you

and everything i do

like it something

that needs repeated

i dont need an alibi or for you to realise

the things we left unsaid

are only taking space up in our head

make it my fault win the game

point the finger place the blame

it does me up and down

it doesnt matter now

coz i dont care if i ever talk to you again

this is not about emotion

i dont need a reason not to care what you say

or what happened in the end

this is my interpretaion

and it dont dont make sense

the first to wish to count to ten

i hold my breath and wonder when itl happen

does it really matter

if half of what you said is true

and half of what i didnt do

could be different would it make it better

if we forget the things we know

would we have somewhere to go

the only way is down i can see that now

coz i dont care if i ever talk to you again

this is not about emotion

i dont need a reason

not to care what you say

or what happened in the end

this is my interpretaion

and it dont dont make sense

עריכה: רציתי להוסיף חלום שחלמתי. חלמתי שמתחיל להיות לי קטע עם מישהי, והכל מצויין ואנחנו אוהבים אחד את השני, אבל היא דורשת שכדי שנמשיך את הקשר אני יניח תפילין שלוש פעמים ביום. אני בהתחלה אומר, בצורה די חלשה שאני לא מאמין בזה וכשהיא מתעקשת אני אומר שגם ההורים שלי לא ייראו את זה בעין יפה. ואז גם לאט לאט אני מתחיל לנשק אותה באזור הבטן ומסתכל עליה כדי לראות אם אין בעיה שאני אמשיך, ואני ממשיך, וכך נגמר החלום.

הבנתי שבעצם שאמרתי שההורים שלי לא ייראו את זה בעין יפה התכוונתי שאני בעצם לא מסכים עם זה, אבל הייתי חלש מדי כדי להגיד את זה בעצמי. חלום טוב, מעניין.

בנושא אחר, קצת התבאסתי מעניין, בגלל חוסר ידע של הצד השני. שבוע שעבר, כשנסענו למסיבה, לא היה לי חשק לרקוד כשהגענו, והיה תור ענקי וצפוף כשהגענו, אז אני מנסה לשכנע שנלך, אבל לא רוצים, אבל בסופו של דבר יוצאים מהתור, הלכנו מסביב לבניין. ראינו חלון פתוח ודרכו אנשים מתפלחים למסיבה. אני לא הסכמתי, גם לא היה לי חשק למסיבה וגם לדעתי זה לא היה נכון, אבל שי וסהר הלכו, והשאירו אותי לבד. די נפגעתי, כי זו די נטישה, אחרי שלא היה לי חשק ואחרי שהיו פעמים שאני כן התגמשתי בשבילהם. וחיכיתי בחוץ כמה שעות, אחרי שאני מתקשר כמה פעמים ושולח הודעות , שאולי יצאו, וכשהתקשרתי אז בהתחלה דיברתי עם שי והם לא רצו לצאת, אח"כ דיברתי עם סהר והיה לי איתו וויכוח חריף, חלק מהדברים שאמרתי היו שטויות אבל חלק היו נכונים. יום אחרי זה דיברתי עם סהר, רציתי להיפגש, שנדבר, הוא לא היה יכול, אתמול הוא נסע עם חבר שלו לצבא לאנשהו, ואולי ניפגש היום ונדבר כמה דקות. היום, אחרי ששמעתי דיסק של בקסטריט בויז וחשבתי על זה שאני לא מודע למה שהוא באמת חושב-רוצה לפתור או להתעלם, כי לגבי שינוי הגישה אני יודע-אבל איתו זה ייקח זמן אבל זה יכול לקרות, אם הוא ירצה. אין לזה מה לבאס אותי, גם אם אני לא יודע אפשר לגלות, אבל בעיקרון אני יודע שהוא רוצה שנהיה סבבה אבל הוא יוכל או להתעלם מזה או כן לרצות לפתור אך להישאר בגישה שלו. נראה לי שהוא ירצה לפתור, אך מבחינתו זה יקרה בדרך אחרת, וכאן עניין הגישה. הוא יכול להיות גמיש יותר, אני לא הורס לו אם אין לי חשק לרקוד, אבל זה יותר חברי אם הוא מתגמש ובא לקראתי, במקום להשאיר אותי בחוץ.

הבנתי עליי שבזמן האחרון אני אוהב יותר להשתגע, להגיד שטויות, אבל בצורה מבוקרת. זה טוב, יש גבול.

להת'(=