חושך. ירח בצהריי היום. עולים מנהריה לכפר. הירח עושה אותי אופטימי, רגוע, באמצע כל החושך. לא רוצה כאב, לא רוצה שקיעה. מאיפה זה הגיע פתאום? התעוררתי וראיתי את עולם החברים שלי, דברים שלא ראיתי מקודם, דברים שאולי לא רצו שאראה. ואתמול זה היכה בי ושיתק אותי כבר די מהתחלה.

לא..לא רוצה כאב ממנה. עזבו אותם, הם תמיד היו ככה, תמיד התנהגו בצורה הזאת, רק עכשיו ראיתי את זה יותר. אבל..יש חוסר מודעות לגבי עצמי. אז בואו נטפל בי קודם לפני שאני מסתכל על אנשים אחרים? כן.

לאט לאט..אהבה? לא רוצה להיות זקוק לה, רוצה רק לרצות. מישהי יפה, חזקה, מדהימה. וחיים, כן, ישר, טכני, מרובע יותר, ועגול, בו זמנית. רוצה להרגיש אהבה, להאמין בקיצ'יות ובשמלאציות ובבנאליות, שזה יתאים ולא יראה לי מתוק מדי.

רוצה. מקווה שיילך, מקווה שאצליח.