בין שירי מיימון, הבנות נחמה וג'קו אייזנברג, עומר, שר הטבעות וסרט שראיתי בפעם הראשונה, יש כאב לב ומכשול ענקי שהלב מציב וכרגע-רוגע שהחלטתי שצריך להימשך, לא להיכנס לסערה עכשיו, ואם כן, הכל בשקט, מה שעם עומר אי אפשר להבטיח, ולא נראה לי שכדאי לי סערה עכשיו.

הייתי רוצה שישאלו אותי מה הכי ריגש אותי בחיי עד עכשיו, הייתי עונה שהסצינה בשר הטבעות שיבת המלך, בו אראגורן מתמנה למלך וההוביטים משתחווים מולו והוא אומר להם: my friends, you bow to no one, בתרגום: "חברים, אתם לא צריכים להשתחוות לאף אחד" גורמת לי להזיל המון דמעות במצב אמיתי. בני אדם שהלכו עם האומץ למרות שהיה בהם פחד כ"כ גדול, ידיעה כ"כ מוצקה של הפחד הזה, ובכל זאת הלכו ועשו את הדבר המפחיד ועל כן הם אינם צריכים להשתחוות לאף אחד, אנשים צריכים להשתחוות אליהם. סרט מצויין.

מאוד רגשי אחרי זה, לב חשוף, כואב ואמיתי, כאב עם פורפורציות. על הקרקע ומרחף.

יום לפני זה הבנות נחמה ניחמו אותי עם השירים העדינים וגם הקצביים המצויינים שלהם, ועוד דיסקים שאני שומע.

יום חמישי בערב יצאנו לגרג בנהריה. עומר מדבר עם אנשים על הופעה של שני חבר'ה שמבצעים שירים של סיימון וגרפונקל. כולם אומרים לו "נראה" כולל אני והוא אומר:"כולם אומרים לי נראה, אולי מישהו באמת יבוא איתי?"

למחרת, שישי, אני מתקשר אליו, מדברים, הוא מדווח שסהר לא בא כי לא ממש מתחשק לו, טל אומר שזה יקר לו ונדב כבר חזר לביתו שבמרכז(להזכיר למי שלא יודע: אני מהצפון), אז נשאר אני, וגם אין לו רכב. אמרתי לו שורה תחתונה 80% כן, כי שירי סיימון וגרפונקל הם טובים, אבל לאט לאט הבנתי שאני מעדיף להישאר בבית. כשהתקשרתי ואמרתי לו שאני לא רוצה לבוא, הוא ענה את האוקיי המאוכזב שלו, אז שאלתי:"אתה מאוכזב?"

"כן, וגם מעוצבן. אף אחד לא רוצה לבוא איתי".

"לא רוצים, לא מתחשק, לא מתאים".

"גם אם לי לא בא לצאת לרקוד אז אני בא כי בכל זאת אתם חברים שלי"

"אני חושב שנאמנות לחבר זה יותר מזה"

"מה אתה חושב שזה?"

"להיות לצידו, להיות נאמן לו"

"וזה חלק מזה!"

"לא, זה לא".

"טוב, סהר עיצבן אותי, טל עיצבן אותי ואתה הכי מעצבן אותי"

ניתוק.

מנסה להתקשר שוב, לא עונה. מתחיל לשמוע מוזיקה לפי התכנון שלי לאותו ערב, מרגיש שאני חייב לעצור ומתקשר שוב. תפוס. מעניין. מתקשר שוב לוודא שאולי משהו התפקשש, תפוס. מעניין אם מי הוא מדבר.

אומר לעצמי טוב, ניתן לו להירגע.

ניסיתי היום. שאלתי אם הוא רוצה לדבר, אמר לא בטלפון, אמר שהוא רוצה שאבוא אליו, לי, האמת, לא בא ממש לצאת מהבית. וגם לא מתחשק לי סערה.

זהו, אני בסדר סה"כ, שיחה עם יוליה כרגע בתכנון. נראה...אני אהיה בסדר, זה כן. מרגיש שליו, רגוע.

יוני.