מסוג המשפטים שאולי מצביעים על צרות עין אבל בעצם כל משמעות העולם נמצא בתוכם.

מפחד אפילו להגיד את זה, זה נשמע פשוט כמו טעות נוראית שאני הולך לעשות בכל מקרה. כ"כ נוח להיכנס לזה, ללכת עם זה עד הסוף, בנואשות, סתם להגיד אני רוצה את זה בטירוף בלי לעשות באמת משהו. לזרוק הכל.

העור הלבן שלה, העיניים היפות, השיער, הדרך שרצועת השעון נראית על גבי היד שלה..המגע הזה..משהו יפה בכל הדמות.

מה נסגר?

לא יודע..הכל בסדר..אבל זה פשוט היה יום מטורף. שיט עינאל ראבק. והיא התרחקה. זיהתה משהו. לא בריא.

נו נו, מילא..לא יודע. כ"כ נוח פשוט לזרוק הכל וללכת על זה. אבל אין צורך.

הולי ג'יז קראפ. הממ. לא יודע, נראה.

טוב טוב. תרבות יום א', הצגה, סיור בנווה צדק ואז צפייה בצילומים של מה קשור. היה טוב. להת', לא מסוגל לדבר יותר מזה.