המחיר שאני צריך לשלם יכול להוכיח את עצמו כל יום, כמו שכל הדברים יכולים להוכיח את עצמם כל יום, במצבים מסויימים.

המחיר שאני צריך לשלם הוא בדידות. החכמים, אבל הבאמת חכמים, אלא שפורצים את גבולות החברה בימינו, חוסר המקובעות, הפתיחות והכי חזק-ההוכחה לאחרים שגם הם יכולים לעשות זאת, היא שמרחיקה אנשים ממך. ולמה? כי זה אומר דבר אחד-עליכם להתמודד. אנשים רואים את זה בבנאדם ומרתחקים ממנו, כי הם לא רוצים או לא יכולים להתמודד. המילים שאני שואף להגיד, האמונות שלי והדרכים שלי הן כאלו שמרחיקות בני אדם ממני, לוותר על האני מאמין שלי כדי שיהיו סביבי אנשים? בהחלט לא, אך להתאפק ולחכות כדי לקבל תמיכה. היתרון בי, שאני שם לב לא להלחיץ אנשים עם דברים שהם אינם מוכנים להם, ושם יש אפשרות לקרבה, יש עוד תקווה. אך תדעו, כולכם, ויום אחד אני ארצה לפרסם את הקטע הזה שאנשים שרואים אותי ביומיום, בבסיס למשל, יוכלו לראות ולהבין.

זה יכול לבוא גם מהצד השני במקרה שלי. הייתה לי תקופה ארוכה של מופנמות, מעין דיכאון, וכשרואים את זה חיצונית זה מפחיד, אנשים מפחדים להסתבך עם אנשים מתוסבכים.

אתמול החלטתי לצאת למסיבה, אחרי המון זמן שלא יצאתי לאחת. זה היה סיכון, ההחלטה נעשתה בשיקול דעת, וגם הייתי חשוף אך לא שביר. היה טוב, מאוד נהניתי, היינו בסיטי הול וראינו שם הופעה של פאנקנשטיין, להקת פאנק ג'ז מעולה ששי מאוד אוהב והמליץ לנו, שמנהלה הוא גורי אלפי. הוא היה במועדון, וציפיתי גם לרגע שהוא יעלה לבמה.

הוא עלה, הריץ צחוקים קצת, הלהקה הייתה מעולה, להקה נהדרת, סולן סבבה, אחלה הופעה, היה נהדר. כל הכבוד.

היה קטע, בהדרן, שגורי קרא לבחורה קרובה לבמה שרקדה בחופשיות די מטורפת, ושאל אותה אם היא רוצה להחליף חולצה איתו. אני מעריך את גורי אלפי, אחלה גבר, מצחיק, שחקן מעולה, איש מוכשר מאוד. אתמול, הוא החליט לבדוק את הבחורה, כמה היא אמיצה ולא מפחדת, וגם רצה לראות אותה עם חזייה, גחמה אישית שלו(ואי אפשר להאשים אותו-מובן מאוד, לכל הגברים יש את הבאג הזה, אבל דעו לכם, בחורות,גם גברים עם באג כזה יכולים להיות בני אדם מצויינים), אך בכך הוא עודד תרבות נמוכה. בכוונה ניסחתי את זה כך, כי גורי אלפי הוא לא תרבות נמוכה, אך הוא עודד תרבות נמוכה. המצב הרגשי המפותח שלו הוא לא המצב הרגשי של כלל הציבור, הוא בעצם עודד את התרבות הנמוכה בעירום של אותה בחורה, בסביבות גיל ה-20, ויצר לנו, לציבור, לגיטימציה. שוב, הוא בחור טוב, אחלה בחור, והוא יודע להשתלט על עצמו, אבל הוא עודד תרבות נמוכה. הוא על במה, לדברים שהוא עושה יש המון כוח.

מה עוד? מסיבה מצויינת אח"כ, התקפלנו יחסית מוקדם אבל היה סבבה, התקליטנים היו הרבה יותר גמישים בסגנון המוזיקה(מדהים שזה היה כך, אני מאוד בעד), אך זאת הסיבה שגם התקפלנו יותר מוקדם, לדעתי, בנוסף לעייפות.

בעניין בחורות, התחילו לחזור לי מחשבות לרייצ'ל. לא אובססיבי, אך אני חושב שאפשר להתקשר, לקבוע להיפגש, לראות אם יכול לקרות משהו, ואם לא, אז לעבור הלאה, ואם כן, אז לעבוד על זה. השאלה היא, אם עוברים הלאה, איך מתאהבים במישהי אחרת? לאט לאט. אני לא בטוח כרגע שאני כ"כ מעוניין ברייצ'ל, לפעמים מחשבות עליה חוזרות בגלל חולשה כי הייתה תקופה טובה איתה, אבל בדוגרי אני מרגיש גם שזה לא כ"כ מושך אותי כרגע, אבל עדיין שווה להיפגש, כי היא בחורה סופר מיוחדת וסבבה לגמרי.

לשי ולסושי יש עניינים עם בחורות מתוסבכות, זאת של שי עוד משחקת משחקים קצת, לא רצינית, ושל סושי היא קבניסטית יותר טהורה, פחות משחקים. לשי די נמאס, לא רוצה להיכנס לזה, וסושי..מנסה כמה שהוא יכול, זורם. הייתה לנו שיחה אתמול על הנושא, שסהר צילם אותה בווידאו, בחוכמה, סושי טען שנשים הם עולם אחר, די דפוק, אני טענתי שהן יותר מורכבות. הן יותר רגשיות, סושי חושב שזה משהו דפוק. לדעתי לא, הן רגשיות, שמות לב הרבה יותר לעצמן נפשית, מה שבחורים לא נוטים לעשות. זה הכל אג'נדה חברתית, חבר'ה.

היה נהדר אתמול, כיף, בי יש עדיין חולשה אך גם חוזק, אחת המנטרות שלי בתקופה הזאת היא לעשות דברים קטנים שאני יודע שיחזקו אותי, גם אם לא כרגע אז בעתיד הקרוב, (כל הציפורים, הציפורים יחזרו), אבל באמת, גם ברגע עצמו, זה מחזק, וזה טוף.

כתבתי מכתב למפקדת שלי, לשרי, על כל מה שהיה בתקופה האחרונה ובכלל איתי, לרגל השחרור שלה, בשבוע הבא.

עד כאן להפעם..החיים טובים, נסו למצוא אותם. funkenstein funks!

יוני.

נ.ב.-אגב, הם שרו את chocolate salted balls של chef מסאות'פארק. ענקיים, אחלה חבר'ה(= גם גורי אלפי הצטרף אליהם בשירה בכמה מהשירים, כולל השיר הזה.