רוח מנסה לפרוץ אל ביתי, אל דלת חדרי. היא מצליחה. אני מחייך ואומר לה:"כאן אין צורך בנימוסים". שיערה חצי חום אדמדם וחצי בלונדיני. חצי מנצנץ. גופה מלא אך אין בו עודפים. היא מחייכת, מתיישבת, ואנחנו מדברים על הכל. על כל מה שעברתי, על הרגשות שלי, מה שהיה, מה שעכשיו ומה שאני רוצה שיהיה. הכל. סוגרים הכל, מסיימים תקופה, מתחילים מחדש, ממשיכים מאותה הנקודה. בזמן שאנחנו בפנים היא משתנה, שיער שחור וגוף רזה, שיער בלונדיני לגמרי, מנצנץ לגמרי. שיער בלונדיני יותר עמוק-לכיוון הג'ינג'י ויותר מלאה. שמנה עם שיער אדום-חום קצר. שמנה עם שיער ג'ינג'י קצר. שמנה עם שיער בלונדיני קצר. שמנה עם אותם צבעי שיער-רק ארוך. גם אני, כשאני חושף את עצמי, משתנה באותו קצב. כחול, אדום, ירוק, שחור, צהוב, חום, ורוד, זהב, כסף, לבן. אישה זקנה עם שיער כסוף לבן, קצת מתכופפת ומדברת בקול חלש בגלל הגיל. הכל היה שם.

היא יוצאת באותו מצב שהיא נכנסה. שיער חצי אדום חצי בלונדיני,יותר עמוק, מתקרב לצהוב, ועדיין מנצנץ. גוף מלא אך אין בו עודפים.

כשאני אכתוב ספר, זו תהיה האקספוזיציה.

המצב משתפר. מציב לעצמי רף גבוה. אומר למוח שלי שהכל בסדר, וזה באמת עושה את שלו. בני צדק, אך יש לו גם חוסר הבנה. חוסר הבנה רגשית. מבוכה.

בני אמר שהכל בראש, ובמידה מסויימת צדק, אך כשיש המון רגש הראש לא פועל באותה יעילות. צריך להתמקד בדברים שעברת, צריך להרגיש כאב כדי באמת להתגבר. לזכור שגם לראש יש תפקיד, וגם לנפש.

המצב משתפר. יותר רגוע, גם אם לפעמים רצים הרבה רגשות, יודע להירגע ויודע את האמת. לא מקובע על רייצ'ל אבל כן מתכוון לנסות. נעה יכולה להפוך לאופציה גם. נראה..נזרום...נעבוד. החיים מקבלים כיוון. רוצה ללמוד משחק, גם ביום, גם חינוך. נראה איך נשלב. עוד פחות משלושה חודשים לשחרור. עבודה. טיול. לימודים. השלמת בגרויות. פסיכומטרי. הגיע הזמן להציץ בשקיות של המכללות שהלכתי אליהן אז, גורדון ואורנים. ואולי ללכת לעוד ימים פתוחים. לתכנן טיול בשביל ישראל. אולי גיחה קצרה לחו"ל. אירופה באה בחשבון, אבל רוצה גם טבע. דרום אמריקה מקום מדהים מבחינת טרקים, מסלולים.

רוצה להתקשר לטל. אעשה זאת. החיים טובים. !

אז..יש כיוון. בהחלט. החיים טובים.

המצב משתפר. עוברים דברים בתוך הבית. עם אמא בעיקר, עם אבא יש עוד עבודה. נלך לרפי? אולי. אבל לא בהכרח צריך. נשמע מה יש לו להגיד אולי, נבקר אותו. בשתי המובנים, ביקור של מה שלומך וביקורת בונה. מצד שני יכול להיות שהוא צודק. העיקר להיות רגוע, גם כשמרגיש קצת לא טוב לדעת להתאזן, לחשוב על זה ולהרגיש טוב אח"כ. עשיתי, אני יכול. התגברתי כי אני יודע איך. כמו ילד קטן שמצפה לממתק, אני בוגר. עם שירן יש התפתחות. נפגשים שבוע הבא.

(=

אליזה דושקו-שהזכירה את רייצ'ל אתמול, את הרגש אליה.

כאן היא יותר דומה לה, לא לגמרי, כמובן, אבל המהות בהחלט נמצאת ויש דמיון. אחח, היופי(=