RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2008
 אם כבר כתבתי..
כבר חודשים שכואב לי. חודשים. רגש שמציף אותי בחוסר יכולת לכל הדברים שהייתי מסוגל כשהייתי צעיר. ובן כמה אני? 21 וכבר מדבר ככה. ראיתם? גיל זה רק מספר. אין חוקים בחיים. לא מניח יד ברזל.
מה אני יכול להגיד? במבט לאחור אף פעם לא היה מושלם. אבל היה מושלם, בעצם. כיתה י"א, התאהבות ראשונה אמיתית. כיתה י"ב, הגשמה של האהבה, היא אמרה לא. הייתי מאוהב ולא היה לי איכפת להיפגע. לוקחים סיכון וזה שווה. ונפגעתי. כל היום צחקתי ואז בבית בכיתי. ומשם השתניתי. חודשים הייתי שקוע עדיין בה, אבל יצאתי מזה בעזרת חבר שלי, ואז התגברתי והתבגרתי, נהייתי רציני ויכולתי לעזור לאחרים כמו שרציתי..מבחינה קלה ופסיכולוגית..אחח..אני זוכר את זה, זה היה טוב. רוצה אהבה. רוצה חיים. רוצה לעזור. רוצה לדעת להוציא ממצוקות. לעזור בפשטות. החיים הם דבר פשוט, אני יודע עמוק בתוכי איך לעזור, אבל אני מבולבל וכואב, הדברים מסביבי קשים לי מדי, חוסר האונים גדול מדי. אני לא באמת חי ככה. הייתי חסום לפני הגיוס, התגייסתי, הקלה, אבל אז קשיים, חוסר יכולת, רצון לדברים אך כאב, לא באמת מסוגל. לא לעזור, הדברים שקרו מסביבי הצביעו על חוסר יכולת של החברה שלנו, ולא יכולתי לעמוד בזה, אך דברים אישיים שהייתי טוב בהם עדיין היו, אך לאט לאט ירדו. יכולתיי נשחקו, מוטיבציה ירדה, כוח הלך, אבל אז נגמר הקורס, נכנסים לתפקיד, רוצה כבר כ"כ להתחיל, אוהב את התפקיד. מתחיל, אוהב, אבל לאט לאט מגלה שאני לא יכול עם הפיקוד, המפקדים שלי על הפנים ואני לא מסוגל להחזיק, ומוטיבציה יורדת, אין כוח לנסות, ההורים בבית לוחצים, עשיתי יומיות, לפעמים מנסה מחדש אבל לא מצליח, משקר, לא עושה, ואז, השינוי, מנסה לצאת, עובר לבסיס, שם, בכל תפקיד יש לחץ, חולשה, חוסר כוח אמיתי. קשה..קשה. כאב, מנסה לעזור, מנסה לצאת מזה, עובר מפה לשם, מגיע למשהו רגוע, עברתי לתפקיד רגוע. מקווה שזה יקרה, שאני אהיה רגוע..שאצליח. אולי צריך לדרוש יותר. אולי אעשה זאת. מה הלאה? משתחרר עוד 3 חודשים, ומה אעשה אז? אין שום ערבות, שום הבטחות, שום הרגשה שיש משהו באמת וודאי..מה? לשים את הרגש בצד? ללמוד בכוח לשים בצד ולתמצת? איך אצליח להגשים את הדברים שאני רוצה? את הציפיות? אהבה? מרגיש איזשהו ביטחון, אולי קצת קטן, אבל יודע שאין שום ערובה.
מה הלאה? נראה.
האם יש שם מישהו שבאמת יודע? אולי את/ה?
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: