לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"זוטונים!" צחק הפרש שניצב ליד אאומר. "זוטונים! אבל הלא זה עם פעוט קומה מן השירים העתיקים ומסיפורי הילדים שנתגלגלו אלינו מצפון. כלום באגדה אנו מהלכים, או על פני הארץ הירוקה לאורו של יום?" "יכול האדם להלך בשתיהן גם יחד," אמר אראגורן.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2008

תגיד לי, אתה משוגע? מאיפה לעזאזל זה הגיע פתאום?


מסוג המשפטים שאולי מצביעים על צרות עין אבל בעצם כל משמעות העולם נמצא בתוכם.

מפחד אפילו להגיד את זה, זה נשמע פשוט כמו טעות נוראית שאני הולך לעשות בכל מקרה. כ"כ נוח להיכנס לזה, ללכת עם זה עד הסוף, בנואשות, סתם להגיד אני רוצה את זה בטירוף בלי לעשות באמת משהו. לזרוק הכל.

העור הלבן שלה, העיניים היפות, השיער, הדרך שרצועת השעון נראית על גבי היד שלה..המגע הזה..משהו יפה בכל הדמות.

מה נסגר?

לא יודע..הכל בסדר..אבל זה פשוט היה יום מטורף. שיט עינאל ראבק. והיא התרחקה. זיהתה משהו. לא בריא.

נו נו, מילא..לא יודע. כ"כ נוח פשוט לזרוק הכל וללכת על זה. אבל אין צורך.

הולי ג'יז קראפ. הממ. לא יודע, נראה.

טוב טוב. תרבות יום א', הצגה, סיור בנווה צדק ואז צפייה בצילומים של מה קשור. היה טוב. להת', לא מסוגל לדבר יותר מזה.

נכתב על ידי , 17/2/2008 22:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האם הגלגל יסתובב?


חיסלו את מס' 2 ברשימת החמאס. מעשה נכון? אני לא בטוח. אני כמעט בטוח שלא, אבל יכול להיות שיש משהו מאחורי זה.

המצב קצת מפחיד. רואים תמונות של המון ערבים בנאומי נסראללה ועוד כל מיני מנהיגים, וידוע שיש להם כוח אם הם רוצים, הם יכולים לעשות המון פיגועים. הצבא העלה כוננות, עשינו היום תרגיל של נפילת טילים. חיזבאללה רוצים לפתוח במלחמה כוללת. די מפחיד, כמו שאמרתי.

מזכיר את המלחמה. מעביר בי רעד. מרגיש שיש בתוכי לב פגיע, משהו שהיה מאוד קשה אז, משהו שהתגברתי עליו, אבל אולי לא לגמרי.

האם הגלגל יסתובב? האם אנחנו נבין? האם הערבים יבינו? האם תהיה פשרה? האם נוכל להקשיב אחד לשני? האם שני העמים יכולים להקשיב אחד לשני? האם נוכל לעלות מעבר להרגלים ולאמונות שלנו ולראות מעבר, על מנת להגיע לשלום?

 

ולעניין קצת יותר קרוב אליי, אך מאוד דומה. הגעתי הביתה, דיברתי קצת עם אמא, הדלקתי את הדוד על מנת שיהיו לי מים חמים להתקלח והדלקתי את התנור חימום בחדרי. לא הייתי מודע לזה שהמייבש עובד. הייתי צריך לשאול או להקשיב, אך זה עדיין לא מצדיק את התגובה.

אבא שלי מתעסק בעניין מסחר כבר כמה זמן. הוא נכנס לתוכנת-דמה דרך המחשב, משהו שמציג את הבורסה דרך המחשב, אך בלי כסף אמיתי. מה שקרה זה שקפץ החשמל עקב עומס יתר על המערכת, עם כל המכשירים שעבדו. כשזה קרה, אבא שלי התלונן על זה שכל העבודה שהוא עשה מבחינת מניות ולדעת לאיזה כיוון ללכת, כל הרווח שהוא "כביכול" עשה הלך עכשיו. אמרתי שאני מצטער ואני אכן מצטער כי כן, זה הרס לו את עניין העבודה, אבל בפנים אני חושב שהוא אובססיבי יותר מדי למסחר עצמו ולא מבין שהעיקר הוא הלמידה-שזה משהו שיכול להישאר.

תוך כדי אמא שלי צעקה על לואי, אחרי שאמרתי לה שלדעתי הוא סובל מהצעקות וזה מדכא אותו, והיא צוחקת על זה ואח"כ כ"כ צועקת ומרביצה לו, ואני לא מרגיש שזה הזמן הנכון להעיר לה, גם מבחינתי וגם מבחינתה, ומצד שני לא מבין איך בנאדם יכול להיות כ"כ אטום.

ילדים נהיים כמו ההורים שלהם. אבא שלי בהחלט נהיה כמו אמא שלו/אבא שלו ואמא שלי נהיית כמו אמא שלה/אבא שלה, שזה לא נורא כ"כ מבחינת אמא שלי, ההורים שלה היו סבבה, אבל היו צדדים לא טובים. להורים של אבא שלי יש יותר בעיות ואבא שלי, במידה מסויימת, נהפך קצת לכמוהם מבחינת התנהגות. קצת אובססיבי לכסף.

 

אבות אכלו בוסר, שיני בנים תקהינה? האם הגלגל יכול להסתובב? האם הבן לא ייהפך לאבא, לחולשות ולהרגלים, הם הוריי יוכלו להשתנות? האם הוריי של אבי יוכלו להשתנות, הם אלו שעוד חיים, והכי חשוב-האם אני אשאר אני? אוכל להתגבר וגם לעזור להם? האם לי יהיה טוב, האם אני אמצא את הכל? מאוד רוצה, מאוד רוצה להאמין, יש חולשה, אני מנסה, וגם אבא שלי, וגם אמא שלי, אבל במידה מסויימת הם וויתרו ונותנים להרגל לשלוט בהם. אני לא.

מקווה להצליח לפקוח את עיניהם, ולשמור על כוחי שלי.

יום האהבה שמח.

יוני.

נכתב על ידי , 14/2/2008 21:08  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רגע אחד וכל הרגעים כולם


 


עוד שבוע בבסיס. מבחינת המורים היה שבוע יותר רגוע, פחות לחוץ, פחות טיפול בהם וביחד עם זאת פחות דרישה. לא היה קרייסיס השבוע, והתאים לי. בראשון בערב אחת העדשות של המשקפיים שלי נפלו, לכן ביום שני יצאתי לכמה שעות מהבסיס לתקן את זה. בדיעבד עזר לי להיות רגוע יותר. היה שבוע טוב, הרבה יותר רגוע, הרבה יותר משתפר בתוך עצמי.

יש לי איזה קטע חדש עם מישהי. בהתחלה הרגשתי שאני קצת משלה אותה, כי יש לי המון אפשרויות ועוד אפשרות חדשה אני לא צריך, והרגשתי שמה שאני צריך ממנה זו תמיכה והיא חושבת שזה יותר מזה, מאיך שהיא מתנהגת. המסקנה המתבקשת היא לבדוק מה עושים עם האפשרויות האחרות-להתנתק מהאמונה הלא נכונה שהן פשוט ייעלמו, מה שלא אמור לקרות גם לפי האמונה שלי, אבל אני בהחלט מרגיש שהן יותר חלשות. השאלה היא האם זה יחזור בבומנרג. ? רייצ'ל ונועה? לא יודע, לא בטוח.

זה התחיל בזה שהיא מזכירה לי מישהי מהסגל שלי(בדיוק כמו שהתחיל הסיפור עם רייצ'ל), נמשך במגע ותמיכה, ישיבה ביחד, דיבורים והצקות קצת ילדותיות וכיפיות של אהבה.

אז נראה..עכשיו זה נראה יותר טוב ואולי יהיה. למרות שמוזר לי קצת הביחד. עכשיו היא יוצאת לשבוע רגילה והאמת שאני אתגעגע. נראה. יהיה טוב.

 

רגע אחד של מגע, אחיזת ידיים קלה, אולי לא בכוונה אבל הייתה, אבל קיימת. יש קשר, יש מבטים, הזדקקות, ואולי מתפתח גם רצון, משהו אחר..אולי אהבה.

רגע אחד, רגע אחד וכל הרגעים כולם. הסוד חבוי בתוך המיסתורין, גם עם התפקיד. רגע אחד של רוגע שהיה כל השבוע. רגע אחד וכל הרגעים כולם.

 

ציטוטים מהשבוע:

 

חבר מהחדר(תוך כדי שהוא מלטף לי את הגב):"יוני, תשיג לנו איזה משהו מהמורים, אנחנו מתים מרעב".

אני:"טוב טוב, בסדר, אני אביא"

חבר מהחדר:"כן, תביא, אנחנו ממש צריכים"

אני:"בסדר".

חבר מהחדר:"אז תשמור על קשר"

אני:"קודם כל תיפרד מחברה שלך, אח"כ נדבר!"

חבר מהחדר:"חס וחלילה, חס וחלילה!"

 

חבר שלי עשה תורנות שירותים, ושיצאתי בדיוק הוא ניקה את המסדרון אז הוא ניקה בטעות את הנעל שלי עם המגב, קצת.

אני:"תנקה, תנקה"(בצחוק)

הוא:*גיחוך*, "כן, כן, בטח"

אני:"יא צעיר מת, תנקה!"(מושגים שבדרך כלל אני לא משתמש, ברור שזאת הייתה הלצה)

הוא:"יענקלה, צחוקים..."

(=

 

יומטוב(=

נכתב על ידי , 14/2/2008 18:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בן: 38

MSN: 

תמונה




6,113

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDavys Heart אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Davys Heart ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)