נשימה אחת כדי לשאול מה נשמע.

נשימות פנימיות כדי לחשוב.

פשוט כאן, באמצע. בלי דעה, בלי ידע.

מרגיש כ"כ מלא וכ"כ ריקני בו זמנית.

מבולבל מכל הרגשות, המחשבות.

מאבד את עצמי בתוכן.

כבר לא יודע מה לעשות, מה לחשוב.

כבר לא יודע מה אני מרגיש.

פשוט פה. בלי שאיפות, בלי דאגות. בלי שום דבר.

בלי רגשות משתנים, בלי משהו שמעורר אותך, שגורם לך לרצות.

כ"כ מנסה, אבל זה בא בכוח.

וככה זה לא יילך.

רק השירים עושים קצת טוב, קצת מעירים, אבל לא ממש.

מה קרה?

לפעמים כ"כ חסר לי משהו שינחם אותי, שיעיר אותי.

כועס? לא.

יודע מה אני, מה אני רוצה, כלום לא חסר והכל.

הרגש של לרצות משהו ומישהי, לא קיים.

נעלם.

מוזר. לא מתאים.

איפה זה?

יכול לכוון לאיזה כיוון שאני רוצה.

אבל זה חסר.

מחכה למילים מנחמות, עוזרות, אבל הן לא באו.

אם כ"כ הרבה אנשים שאני עוזר להם קוראים כאן, למה הם לא עוזרים לי?

וכשהמילים לא באות, ההרגשה שאתה יכול אולי לצאת מזה ולחזור לעצמך עוזבת אותך.

ובמידה מסויימת אני מחליט איך אני מרגיש.

ועדיין יש משהו חסר.

נפלתי לייאוש שגיליתי שההורים שלי נשארו אותו דבר.

אבל לא נראה לי שזה רק זה.

אז מה כן?

יכול להיות רק זה, ואז הכל מתרחק, כל רצון.

אני יכול להציל אותי? ואם לא, אחרים?

Caleos Diasaro אומר/ת:

Moonlight- Love Sucks. אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Moonlight- Love Sucks. אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Moonlight- Love Sucks. אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Moonlight- Love Sucks. אומר/ת:

Moonlight- Love Sucks. אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Moonlight- Love Sucks. אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Moonlight- Love Sucks. אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Moonlight- Love Sucks. אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Caleos Diasaro אומר/ת:

Moonlight- Love Sucks. אומר/ת:

אולי תנסו פעם אחת אתם להשתנות בלי שאני אצטרך להגיד לכם שזה מפריע לי?

לא רוצה עוד הזדמנות אם אני יודע שבסוף הכל יישאר אותו דבר.

האם מגע ידייך יכול לעזור לי, לשחרר אותי, להחזיר לי את הרגש?

פחות מדי מחובר לרגש, יותר מדי רגיל אליו. יודע לאהוב? האם יכול להרגיש אהבה?

"Lay Your Hands"/Simon Webbe

Sometimes life can be a burden
Trine stay one step ahead
I feel the world upon my shoulder each time
I'm standing out on the edge
And my hopes have all deserted me
Like they washed away in the sand
And it's hurting my pride
Trine survive
But i know i stand a chance

When you lay your hands
Oh yeah
`Caus it's the only thing I have that still makes sense

[chorus]
(Oh baby, when I`m calling out)
Give me love and affection,
Keep telling me, show me the way.
(Oh, if you see me falling down)
Lift me up from the shadows
Will you take me away to a better place?
(And when I`m in my darkest hour)
You`re by my side, to turn the tide,
Until the suffering fades.
When life is getting me down,
Getting me down, i`m close to defeat,
Come and lay ur hands on me.

Feel this road is getting longer now
And i`m too far away from home
Still I gotta keep on moving on
But I can`t do it on my own
Baby keep my head above water
Help me swim for my life
`Coz the game is getting harder
The strain is gettin stronger
And I can only face the fight

When you lay your hands
Oh yeah
`Coz it`s the only thing I have that still makes sense

[chorus]

`Til I`m healed again,
Rediscovered my strengths,
Those bitter blues are gone...
Oh, gone...

[chorus]
Come and lay your hands on me.

ושוב מרגיש קצת שקוע, קצת פגוע, קצת מאוכזב, קצת מבולבל. מיואש, כואב.

תגידו לי מילים,מילים שידברו אליי, שינחמו אותי.

לא רק יהיה טוב. אני זקוק ליותר.

יש רגש. השאלה היא האם הוא יישאר, יתפתח, יחזור.

בבקשה, מילים מנחמות, מועילות, מקוות.

הרגע ראיתי רק סוף של תכנית על היטלר, ראיתי את החלק של סוף המלחמה, של הכניעה שלו, של הסוף. חלק מאוד מעניין.

הוא היה בנאדם בעל גאווה מטופשת, אבל בעיניו היא לא הייתה מטופשת, אלא הכרחית. הוא לא ידע לחיות בלעדיה.

הוא היה אדם חזק מאוד, וחלש מאוד בו זמנית.

כ"כ הרבה שנאה, ייאוש, כעס, אכזבה, הכל.

ממה זה הגיע? אני לא יודע. אולי רק הוא עצמו, היטלר, יודע.

הציטוט האחרון של היטלר באותה תכנית היה:"ניצחנו. הראינו לעולם משהו מיוחד וייחודי. שמי ייכתב בהיסטוריה".

ושמו אכן נכתב בהיסטוריה.

אדם חזק, כשהוא מייואש, הוא מסוגל להכל.

להכל. גם להמון טוב, לתרופה, לבריאות.

וגם להמון נזק.

איך אני יודע את זה?

כי אני אדם כזה. אדם חזק.

רוצים להבין יותר? תשאלו אותי. או את סהר. היא יודעת, היא מבינה. לטוב ולרע.

נכון סהר? אני אוהב אותך(=

היטלר כנראה היה מיואש, כועס, מאוכזב, מאוס, נמאס לו, זו התשובה, לדעתי. והשילוב של זה עם חוזק, מאוד הרסני, במקרה שלו.

לכן הוא מרגיש שהוא ניצח. העביר את הכאב שלו לעולם.

עד כמה שזה יישמע נורא, הוא צודק. הוא העביר כאב לעולם. מעשיו שלו יכולים להוכיח לעולם המון דברים. שהם מסוגלים ליותר, שהם מסוגלים להתגבר ולהתבגר.

זה תלוי רק בנו.

בואו לא ניכנע לכאב, בואו לא ניכנע לבינוניות, בואו לא נוותר.

מה לזכור? לזכור את השואה, לזכור את האסון, ולזכור שהרבה ניצולי שואה עברו את זה, ויכולים להתגבר על הפצעים שאותה שואה הותירה.

למרות שהתלוננתי על אנשים שמשתמשים במילה "שואה" בקלות דעת, יש בשימוש הזה איזושהו צדק. החוסר יכולת שלהם להתמודד, מביא אותם לאסון אפור, מצב שהם תקועים, שהם לא יכולים לצאת ממנו, לחיות את החיים, להיות מאושרים. חיים מתבזבזים. חבל, נכון?

כל אחד והשואה שלו. כל אחד והדברים שהוא מתמודד איתם.

אל תמעיטו בערכם, ואל תוותרו.

ותזכרו

גם היטלר היה בנאדם.