היודעים אתם למה אני שותק?

היודעים אתם את מכאובי הנפש?

כי בגללם.

הרבה פעמים מופיעה ההרגשה שאין כבר משהו אמיתי מספיק, משהו חזק מספיק שיעזור.

אבל אני רוצה. לא מוותר, לא רוצה לוותר.

רוצה להגיד רק את האמת. לא לכאוב יותר.

כמו אז, רק היום, עם שינויים.

רוצה להיות, רוצה לעזור, רוצה לשמוח, רוצה להנות.

להיות רק אני. האם זה אפשרי?

עוד נראה. עוד יגיד הזמן, אם נקשיב, אם נרצה.

האם את אוהבת סוג מסוים של מוסיקה?
יש יותר מועדפים, אבל הטעם שלי רחב. פופ, רוק, דאנס, מטאל, טרנסים, רוק כבד, ישראלי, מזרחי עדין.

האם המוסיקה שאת שומעת מתאימה גם לריקודים?
כן.

האם יוצא לך לשמוע הרבה מוסיקה?
בהחלט.

את מעדיפה לשמוע להקות או ללכת להופעות שלהן?
גם וגם.

האם את מורידה את השירים מהאינטרנט או מעדיפה לקנות דיסקים?
מבחינה אידאולוגית-דיסקים. אבל גם מוריד.

היית רוצה להפיק מוסיקה בעצמך ולתת לאנשים לשמוע?
בהחלט. אני בדרך.

_________________________________________________________________________

התפתחות הרגש.

אתמול ירדתי למטה מהמחשב, לראות טלוויזיה. אמא שלי יצאה מהמקלחת, ולשיערה היה את הריח של עטר. ולרגע הזיכרון חזר, חזק ומוחשי. גרם לבלבול. אני רוצה כבר אחת ויחידה, ורוצה להרגיש חופשי איתה, טוב איתה, לא רוצה לחכות למשהו יותר, אם זה עם רייצ'ל, אז אני רוצה שיקרה, שאני לא אצטרך לחכות לדבר הבסיסי. אולי לא צריך לחכות. אולי צריך כבר לפעול.

אני רוצה אהבה, אולי היא, אולי לא. נראה. העיקר לדעת, לאהוב, ושאפשר יהיה להתגבר ולהמשיך הלאה.

נפגשתי היום עם מיכאל, הוא חושב שאני יכול /רוצה לאהוב רק מרחוק. יש בזה מן הצדק, זה כמו שהיה עם אורטל בתקופת הקורס, אבל אני חושב שסה"כ מדובר בחוסר יכולת, שאפשר להתגבר עליה בקלות. אולי למה שקרה בימים האחרונים הייתי זקוק, לביטחון שזה מה שאני רוצה, או לביטחון שפשוט שווה לנסות ויש את הדבר המינימלי שממנו אפשר לפעול. לא צריך להיות ממוסד.  כמו שפעלתי במועדון, כך אני יכול לפעול פה.

משהו שאולי קצת חסר. הזרימה, אבל עם רייצ'ל זה כבר מעבר לפיתוח או התחלת קשר, אלא לביטחון המינימלי שאני רוצה משהו איתה, שאני מוכן למשהו רציני שאני כבר רוצה כ"כ הרבה זמן. זה הכל.

להת'

ציין\י את מינך, גילך, ותק בבלוג (כמה חודשים הוא קיים), ומספר עדכונים המתפרסמים בממוצע בחודש. מהו בכלליות סגנון הבלוג שלך? (יומן אישי \ אינפורמטיבי \ הצגת דעות ופרשנות \ אלבום תמונות \ מקום לפרסום יצירות \ מקום ליצירת דיון \ אחר?) אני זכר, בן 20, שנה ו-3 חודשים בבלוג, היו חודשיים בבלוג שלא כתבתי, 8 עדכונים בחודש, הסגנון בבלוגי הוא בעצם הכל, גם יומן אישי, גם הצגת דעות, פחות תמונות, גם יצירות, גם לדיון.

1) מה היו הסיבות שהביאו אותך לפתוח בלוג מלכתחילה? האם מאז השתנו או נוספו סיבות שבגללן את ממשיכה לכתוב? זה כבר הבלוג השלישי שלי. בהתחלה כי להרבה היה את זה, אז ניסיתי גם, ואז התאהבתי, וזה הפך לחלק גדול מחיי. בעבר זה עזר לי גם להבין, אחרי שכתבתי, היום זה גם זה, אבל פחות, ופשוט כיף לשתף, כי אני עובר הרבה דברים די מדהימים, שאני רוצה שיידעו.

 2) עד כמה הדמות שאת מציגה בבלוג, זהה ל"אני" האמיתי שלך (במילים אחרות: עד כמה הדמות שלך בבלוג נאמנה לאופי האמיתי שלך ביומיום)? האם הזהות שלך בבלוג עדיפה בעינייך, בהשוואה לזהותך במציאות? אותה זהות בדיוק. אין הבדל.

 3) האם הצגת פעם תמונה שלך בבלוג? אם כן, האם את נוהגת לפרסם תמונות מחייך לעיתים קרובות, כחלק מהשגרה? כן פירסמתי, אבל בד"כ לא, כי אין לי מצלמה דיגיטלית וגם, לא צילמתי את עצמי בזמן האחרון.

 4) מה מהפרטים האישיים הבאים הופיעו בבלוג שלך: שם פרטי \ שם משפחה \ גיל \ תאריך לידה \ מקום מגורים \ שם בית ספר, תנועת נוער, מקום עבודה או כל מוסד אחר שאת לוקחת בו חלק הכל מופיע, לא במקום מוגדר אך השמות מופיעים.

 5) אילו מפרטי התקשרות הבאים מופיעים אצלך בבלוג: כתובת אי מייל \ לינק לאתר אישי (מקושרים, מיי ספייס, שוקס וכד’) \ תוכנות מסרים (מסנג’ר, ICQ וכד’) אימייל, מסנג'ר, ואייסיקיו.

 6) האם את תופסת את הבלוג כהמשך ישיר לחיי היומיום שלך, או כסוג של מקום שאפשר לברוח בעזרתו מהמציאות? לא לברוח, לספר. הייתי במועדון ביום שישי, חזרתי ב-5 הביתה, וניגשתי לכתוב בבלוג. הוא בהחלט המשך ישיר לחיי היומיום שלי.

 7) דרגי בין 1 ל- 10 את מידת החשיפה העצמית שלך בבלוג (שיתוף הקוראים בחוויות אישיות או אינטימיות, רגשות, זכרונות, פרטים אישיים וכל דבר שהוא בגדר "פרטי") 10.

 8) דרגי בין 1 ל- 10 את מידת המוחצנות העצמית שלך בבלוג (האם את ביישנית, סגורה וחרדה לפרטיותך, או ישירה, חסרת עכבות ו-"בלי אלוהים")? כמו בחיים, אותו דבר, אותה מוחצנות. 5, אולי 7.

 9) האם את מוצאת שקל לך לשתף את הקוראים בבלוג בפרטים אינטימיים מחייך, יותר מאשר עם מכרים פנים אל פנים? אם כן - איך את מסבירה את זה? לפעמים, זה תלוי במצב ובהרגשה שלי. אבל בד"כ זה אותו הדבר.

 10) כמה אנשים שאת מכירה הכרות אישית (חברים לכיתה, משפחה וכו’) מודעים לקיומו של הבלוג שלך? כיצד נודע להם על קיומו? הרבה, אני סיפרתי.

 11) האם התחרטת פעם על משהו אישי שחשפת בבלוג? אם כן - למה? לא.

 12) האם הרגשת פעם שאת לא מסוגלת לכתוב משהו בבלוג שלך, כיוון שידעת שמכרייך עשויים לקרוא את זה, מה שהיה יכול לפגוע בפרטיותך? לא. פעם חשבתי על משהו שכתבתי בגלל שאיך אנשים יקבלו את זה, אבל בכל זאת פרסמתי.

 13) האם היית אומרת שככל שכתבת יותר זמן בבלוג, הרשית לעצמך להיפתח יותר ולגלות לקוראים יותר על עצמך? או שמא היית גלויה לחלוטין כבר מההתחלה? בבלוג הזה- מההתחלה.

 14) האם את מתייחסת לתגובות אנונימיות בבלוג שלך באותו אופן שאת מתייחסת למגיבים מזוהים? האם יש בד"כ שוני באופי של תגובות מזוהות בהשוואה לתגובות לא מזוהות? מן הסתם יש שוני עם אנשים שאני מכיר- כי הם גם מכירים אותי ובאים ממקום אחר. אבל בעיקרון- מתייחס אותו דבר.

 15) האם את נוהגת להגיב לפעמים בבלוגים של אחרים באנונימיות (מבלי להזדהות)? אם כן - מאיזו סיבה? לא.

 16) האם עשית פעם שימוש ביותר מזהות אחת בישראבלוג (כלומר: האם התחזית למישהו אחר, או הצגת את עצמך באותו פרק זמן תחת שתי זהויות שונות)? לא.

 17) האם מחקת פעם בלוג ישן והתחלת אחד חדש, עם זהות חדשה? אם כן - למה נטשת את הזהות הקודמת? כן. היה לי ריב עם חבר שלי בעקבות משהו שהיה כתוב בבלוג, לכן, בגלל קו המחשבה של איך אנשים יפרשו את מה שאני כותב, אז פתחתי, עם זהות חדשה שלא סיפרתי עליה ולא הסגרתי, רק לחלק, אבל בסופו של דבר, אחרי זמן, פתחתי אחד חדש עם זהות שבה יודעים מי אני.

 18) האם אי פעם נפגשת באופן אישי עם קוראים שהכרת דרך הבלוג שלך? דרך הבלוג עצמו? לא.

 19) האם לקחת פעם חלק במפגשי ישראבלוג השונים? לא.

 20) האם את מוצאת שככל שבלוגר חושף יותר פרטים על עצמו (ובמיוחד תמונה), הוא נחשב לבלוגר אמין יותר? האם זה בכלל משנה בסביבת הבלוגים? לא בהכרח. יש אנשים שמעדיפים לא לחשוף אבל גם לא משקרים.

 21) "המשחטה" הוא בלוג בו מוצג בכל פעם סט תמונות של בלוגר, שנתן הסכמתו לכך, והגולשים מתבקשים לתת לו ציון כללי. האם ביקרת אי פעם בבלוג זה? האם השארת תגובה? האם הייתה זו תגובה אנונימית או שהשתמשת בכינוי הרגיל שלך? פעם ראשונה שביקרתי הוא בגלל השאלון הזה, ואף פעם לא הגבתי.

 22) האם את מעריכה שהיית מעיזה לפרסם את תמונותייך בכזה בלוג, לעיני מאות קוראים, כאשר הכינוי וכתובת הבלוג שלך מופיעים לצידם? כן.

 23) מהן לדעתך הסיבות שמביאות את אותם בלוגרים לחשוף את עצמם ככה בפני כולם (רצון להתפרסם? חיזוק אגו? עצות לשיפור עצמי? שיעמום? אחר?) הכל. אני אישית הייתי עושה את זה כי זה נחמד, שאנשים יראו מי אני. יכולות להיות המון סיבות.

 24) האם את זוכרת מקרה שבו בלוגר פרסם את תמונתו, והתאכזבת לגלות שהוא שונה מכפי שדמיינת אותו?האם הצגת אותה תמונה שינתה אצלך משהו בהערכת הבלוגר, או בהערכת הבלוג? לא התאכזבתי, אבל דמיינתי אחרת, וזה פחות קרה לי פה, אלא במקומות אחרים. קצת השתנתה הסתכלותי על הבנאדם, אבל לא משהו דרסטי.

________________________________________________________________________________

עסקת גלעד שליט

אני למדתי עם גלעד שליט בחטיבה. באותם שנים היינו מאוד קרובים, למדנו באותה כיתה והסתובבנו הרבה ביחד. כמו שאני מכיר אותו, הוא בנאדם שיכול להחזיק מעמד בשבי. היה קצת שוק לראות אותו בכל העיתונים בהתחלה, הוא לא היה מצטלם הרבה.

אז הכרתי אותו. אחרי החטיבה לא שמרנו על קשר אדוק. התקופה שהוא בשבי גמרה לי להתקרב אליו חד צדדית, לחשוב עליו. איך הוא מצליח לשרוד. הוא בנאדם חזק. הלכתי לבקר את ההורים שלו גם. קשה להם.

ועכשיו מסתמנת עסקה. עדיין, אחרי כל הזמן הזה. ואני חושב, לשחרר 5,000 אסירים תמורת גלעד? בטח שזה שווה. כל האסירים בעולם שווים את גלעד. זה עדיין לא אומר שזה מהלך נכון. תחשבו שאחד מהם יכול לחזור ולעשות פיגועים בארץ, ומחר מישהו אחר ימות, או יילקח בשבי, מישהו אחר שחשוב לאנשים כמו שגלעד חשוב לבני האדם שמכירים אותו.  אני, כבנאדם שמכיר את גלעד, עדיין אומר שלשחרר 5,000 אסירים תמורתו זה מסוכן. מחר זה יכול לפגוע בנו. למרות שאני רוצה שגלעד יחזור, אני עדיין מודע לבעייתיות, ואני עדיין הייתי חושב על זה לפני שהייתי מסכים לשחרר.

עד-כאן.

יוני.