על חלומות תת מודע שהוא מודע.

כ"כ הרבה כותרות יכולות להיות לפוסט הזה.

כמה חלומות, אחד שמתנכלים אליי בבסיס וזורקים לי את הנשק על הגג של הבית כנסת, אחד שהשארתי את הנשק בחמ"ל, שמוביל לחוסר אמון מצד אחד האנשים בבסיס שאני מעריך וכנראה יותר מדי מסתמך עליו, ובין חוסר אמון מצד אמא שלי, שקיים קצת, אך היא גם מאמינה, ובחלום הוא יותר גדול ומפחיד.

כל זה מראה על פחד ממה שיכול לקרות. כל זה מראה על פחד גדול שנמצא בתת מודע, עדיין, ושעליו צריך להתגבר. אבל איכשהו ביום יום אין שריד ממנו.  רק החלומות מקרבים.

משהו שגורם לך להרגיש טוב, אבל אמת שבאה בצורה שפוגעת בי, רק כי זה מנוגד איכשהו, אבל לא באמת, רק כי אחרים מתחמקים מזה, רק כי זה לא בא אליי בצורה נכונה, למרות שאני יודע.

ובאמצע כל זה, רייצ'ל והדס. שאיכשהו הדס היא פייבוריטית עכשיו ומשהו שגרם לי לחוסר יכולת להתקשר אל רייצ'ל ממקודם, אולי מתגלה כמשהו יותר אמיתי, יותר נכון. כי הדס יותר מחוברת, ואולי זה מה שאני צריך עכשיו. אבל גם עם רייצ'ל אפשר. אולי כי הדס פשוט כאן, ורייצ'ל שם.

וסהר. כן, סהר, גם היא. שאלות שאני רוצה לשאול. דברים שאני רוצה לדעת, ואני לא עושה במצב שיותר מדי כבד לי. בעיקר רוצה לדעת האם אני מכתיב לה איך היא תרגיש, או היא. אולי אני משתלט יותר מדי, יכול להיות. כי היא חלשה, או לפחות זאת התגובה שלה בשיחות איתי. אני שמח שהיא מתעקשת על משהו, כי זה מראה שהיא יכולה להיות חזקה כשהיא מדברת איתי. סתכלו בפוסט לפני אחרון שלה...עבר או לא עבר. לא עבר, לא נשכח, אבל האם יעבור?

אז באמצע כל זה. אישה ששומרת מרחק. אישה שעוד מעט הולכת, כנה אבל מתרחקת. אישה שאיכשהו יש פער. אישה שחייבת להיות מרדנית, שקשה לה להראות אהבה, שכועסת.

אז בעצם, קוראים לקטע באמצע כל זה אני עדיין מנסה.

וזה טוב, אחרת איך נגיע למה שאנחנו רוצים.

אבל עם רצון בלב.

אכן שבוע עם התפתחות, האם התוצאות ייראו היום או בזמן הקרוב, את זה נראה.

עדיין יש שדים הגורמים לחולשה. עדיין יש חולשה.

ועדיין יש רצון. עדיין לא רוצה לוותר. עדיין במקום טוב באמצע.

רייצ'ל. יום ראשון נוצר קשר, לא הייתי מסוגל לצלצל, שלחתי הודעה. זה היה יותר פשוט אם היא פשוט הייתה שם. לא יכולתי אחרי כל הזמן ומה שהיה.

פספסנו אחד את השני בראשון ושני. בשלישי או שלא היה לה זמן או שהיא התייאשה. שלחתי הודעה והיא לא ענתה.

ועכשיו? לא יודע, אולי, אפשרי.

רוצה. באיזושהי פינה משהו אומר לא עכשיו. אין לי מושג למה. אבל אין מה להפסיד.

על מה זה כואב?

זה כואב כי זה עוד קצת זיכרון חושי

זה כואב על חוסר יכולת של אז

על חוסר ההתקדמות,המעש

על הסיכוי שזה יכול לקרות שוב

ובעיקר על התקווה

ששנינו יכולים להיות ביחד

רוצה רק טוב, לא כאב

לא יותר.

טוב אמיתי, חזק, ללא כאב.

רגע קטן של חולשה

שווה עולם ומלואו שלשיר

שווה את כל החיים