פיצוץ. פיצוץ. ועוד אחד. כל הזמן, אחד מתחיל לפני שהשני נגמר. כל הזמן.

ובכל הבלאגן אני לא מוצא את עצמי כבר. מרגיש חסר רגש. מלא מדי והכי ריקני שאפשר. אין תקווה, אין רצון, אין חשק, אין משהו שמעורר אותי. אין משהו שאומר לי: זה ככה, וזה ככה, ושם תעשה ככה. למה? למה?

פשוט יושב מול המסך. מה חסר? איפה התשוקה שהייתה לפני שבועיים? איפה מה שהיה בין לבין?

עוד שנה חלפה. אני בן 20, וכבר שנה בצבא. ומה? הכל הפך לכלום.

ההרגשה החמימה מרגישה הכי תקועה. אין מוצא.

איפה הרגש? איפה הזיכרון? איפה האהבה?

אין שום זיכרון שאומר שזה טוב. שמשכנע אותי לרצות שוב, לנסות שוב. פשוט כאן, דואג לכאן ועכשיו, רק להרגשה הנוחה, ולא לחלומות שכבר התגשמו, ובצעד אחד אפשר להחזיר אותם. אבל אין שום זיכרון שאומר שזה טוב. כבר לא. מה הלאה?

אחרי לילה של פחד טהור, הגיע היום. אחרי תפילה וכאב הגדול, הגיע התשובה.

איך תוך רגע אחד מסוגלים להשתחרר מהפחד, לקבל הרגשה רעננה וחזקה של אהבה, כמו משב רוח ונתיזי מים על הפנים.

אני יכול. אני יכול לעשות את התפקיד. ליישר קו ע"י השאלות. למצוא את הכוח. אני יכול.

וגם אהבה. אני יכול.

התשובה הייתה המוזיקה. עשתה לי כ"כ טוב. הזכירה לי.

להחזיר את התשוקה לתפקיד, את הרגשת היכולת. זה מה שנותר.

הנה שיר עם מילים מצויינות.

Bon Jovi-Have A Nice Day

Why, you wanna tell me how to live my life? 
Who, are you to tell me if it’s black or white? 
Mama, can you hear me? Try to understand. 
Is *the* innocence the difference between a boy and a man. 
My daddy lived the lie, it’s just the price that he paid. 
Sacrificed his life, just slavin’ away. 

Ohhh, if there’s one thing I hang onto, 
It gets me through the night. 
I aint gonna do what I don’t want to, 
Im gonna live my life. 
Shining like a diamond, rolling with the dice, 
Standing on the ledge, show the wind how to fly. 
When the world gets in my face, 
I say, Have A Nice Day. 
Have A Nice Day 

Take a look around you, look its what he sees. 
We’re living in a broken home of hopes and dreams, 
Let me be the first to shake a helping hand. 
Everybody, pray enough to take a stand, 
I knocked on every door, on every dead end street, 
Looking for forgiveness, 
what’s left to believe? 

Ohhh, if there’s one thing I hang onto, 
It gets me through the night. 
I aint gonna do what I don’t want to, 
Im gonna live my life. 
Shining like a diamond, rolling with the dice, 
Standing on the ledge, show the wind how to fly. 
When the world gets in my face, 
I say, Have A Nice Day. 
Have A Nice Day. 

Guitar Solo 

Ohhh, if there’s one thing I hang onto, 
It gets me through the night. 
I aint gonna do what I don’t want to, 
Im gonna live my life. 
Shining like a diamond, rolling with the dice, 
Standing on the ledge, show the wind how to fly. 
When the world gets in my face, 
I say, Have A Nice Day. 
Have A Nice Day. 
Have A Nice Day. 
Have A Nice Day. 
Have A Nice Day. 

When The world keeps trying, to drag me down, 
Ive gotta raise my hands, gonna stand my ground. 
Well I say, Have A Nice Day. 
Have A Nice Day 
Have A Nice Day 

שיר מצויין על התבגרות, על גישת חיים חדשה, על התחדשות, על חיים טובים.

זהו זה. הם מהדקים את החגורה.

אני מרגיש כאילו אלו הם מילים אחרונות, לפני שאנחנו נכנסים למקלט, או לפני כל סערה אחרת. אין לדעת.

במידה מסויימת אני רואה את זה באור אופטימי. מכאן יכולה לבוא הגאולה. המבחן הגדול, הבערה הגדולה.

ראש פינה, חצור, נהריה, חיפה, מירון, מאג'ד אל כרום, קריית שמונה, צפת, משמר הירדן, מחניים, כרמיאל, השמות המוכרים שאני עובר בהם יום יום, נזכר בהם יום יום ויודע שזה קרוב. אבל עד עכשיו זה היה בשלט רחוק.

אזעקה. להיכנס למקלטים. מלחמה. המלחמה הייתה, היום היא עולה מדרגה.

למבצע התגובה קוראים "שכר הולם". רק השם מכעיס אותי. כאילו כל מה שמעניין אותנו זה להחזיר להם, ואני לא אתפלא אם זה נכון. אפילו בני האדם השקולים יותר תומכים בזה. אולמרט עושה אולי צעד אמיץ, אבל אולי קצת טיפשי. לפוצץ דרכים, זה רעיון טוב. אבל להרוג בני אדם? לטווח הרחוק זה לא ישנה כלום. המלחמה תישאר.

כן, הערבים אטומים, ככה כל הטרוריסטים חונכו. זה מה שהם מכירים, יודעים, מאמינים. אנחנו, כל אחד מאיתנו, יכול לשחרר אותם, אבל רובנו לא יכולים לשחרר את עצמנו.

פעם אחת ששמעתי "צריכים להרוג את כל הערבים" הספיקה לי. זה מראה שעדיין אנחנו לא מוכנים לקבל אותם.

עד עכשיו שמעתי על הרוגה אחת ולמעלה מ-90 פצועים. כבר פעולת התגובה של צה"ל לא מועילה, ההתקפות ממשיכות, כמו שהם הבטיחו.

יש את אלו שנוסעים דרומה. מבין אותם. מאוד מבין אותם. אבל לא הייתי עושה כמוהם. אני לא אעזוב את הבית. ויכול להיות שגם הם לא. הבית הוא איפה שהלב נמצא ומרגיש בטוח.

שומעים דברים עפים בשמיים. כל הזמן. מלחמה. הם מהדקים את החגורה.

"למה מתקיפים את חצור?", אבא שלי שאל. אני מתפלא על השאלה. הם רוצים ליצור פחד, הם יתקיפו כל מקום, כל עוד יש בו סיכוי להרג.

אנחנו יכולים להיגאל, להינצל, להאמין, להמשיך, לקוות, להיות. אם נפסיק להתעסק בלהחזיר להם על הנזק, ולנסות לתקן את המצב. הידברות. זה הפיתרון היחיד, והוא רחב מאוד. רק לדבר איתם, להגיד להם, אנחנו רוצים שלום, אתם רוצים מלחמה. ככה אתם מתנהגים. אבל מה אנחנו עושים באמת? מחזירים להם באותו מטבע. מחזירים להם, טרור תחת טרור. אנחנו לא יותר טובים ולא פחות גרועים. אבל אנחנו יכולים לשחרר אותם.

אנחנו רוצים שלום? אהבה? לחיות בשלווה? אם כן, אז הדרך היחידה היא הדיבור. האם כל הניסיונות למנוע אלימות הם באמת אמיתיים? האם אנחנו באמת מתכוונים אליהם?

להתאחד. זו הדרך. אנחנו יכולים.

אני שומע את כל השריקות, ואני מתחיל להיות יותר מבוהל, עכשיו שזה לידי. ואני אומר:" אלוהים, תן לנו לצאת מזה, שהכל יהיה בסדר, שיהיה טוב, שנצא מזה, שיהיה בסדר". להתפלל. כוחה של התפילה. "אלוהים, תן לנו את הכוח להינצל, לחזור הביתה".