מותר לי.

היא ישבה בשקט על הגג ובהתה בכוכבים מעליה, מחייכת חיוך מתוק-מריר למחשבה שאולי הוא עושה את אותו הדבר עכשיו, מחשבה שהיא בחרה להתעלם ממנה בגלל הקיטצ'יות שבדבר.

היא ידעה שזאת אך-ורק אשמתה; היא זאת שדחפה אותו באותו לילה למועדון למרות שהוא אמר לה שהוא לא רוצה ללכת, היא זאת שהכריחה אותו להתחבר עם כולם ולשתות למרות שהיא ידעה שאח"כ הוא לא ידע לעצור בזמן ויאבד את השליטה בעצמו. אבל באותו רגע, אותו רגע שכל מה שהיא רצתה זה להכניס לה במקום שיהיה לה הכי כואב, היא לא חשבה על זה, הטעם המתוק של הנקמה מילה את פיהה והיא נשלטה בידי היצרים שלה בלבד, בלי שום מחשבה על מה שעתיד יהיה לקרות.