נובלס, אקסטזי, חסה שמפניה, ים, דם, שם, אי שם- מעבר לקשת בענן.

אתמול, בסוף הסקס, בכיתי.

אף אחד לא יודע את זה,

אבל הרגע שמיד אחרי הסקס הוא הרגע הכי עצוב בעולם.

בשבילי, לפחות.

הוא הרגיש את הדופק שלי משתנה, אז הוא שאל אם הכל בסדר,

וכשניסתי להסביר לו זה נשמע אפילו כאילו אני דפוקה יותר מתמיד.

אבל, בסקס, יש מין אינטימיות.

וזה הגיוני כשהוא בתוכך והגופים שלכם מתחככים אחד  בשני, אתם מאוד ביחד. מעין ישות אחת.

ואז זה נגמר, כל אחד עושה את שלו. ואתם כבר לא משהו מאוחד.

ואת לגמרי את. לבד.

ואז בדידות מציפה אותך.

הייתי בוכה המון אחרי הסקס עם עמית, כי אהבתי אותו, ואהבתי את מה שהיה בינינו, וידעתי שיום יבוא וזה יגמר. אז בכיתי.

אתמול אני לא יודעת למה בכיתי. אולי גם עכשיו אני מאוהבת?

בכיתי והדמעות הרטיבו את הכרית

והוא אמר לי

"את לא בודדה, אני פה איתך".