תמה השביתה, התחיל הסמסטר.

נגמר הסמסטר, החלו מבחנים.

התוצאה, מן הסתם, חפיפת זמנים.

במקום עונג תקופת מבחנים- ימים של טרנינג,

כוסות שתיה חמה, למידה ונשנושים..

במקום רגעים מתוקים של מנוחה אחרי שעות חרישה,

שיחות טלפוניות של לחץ לפני המבחן..

במקום כל אותם רגעים שפתאום מבינים את החומר,

פתאום הכל מסתדר במקום..

במקום כל זה וקצת יותר- מהלטטת

קופצת ללימודים לכמה שעות,

רצה הביתה לספרים,

מתכוננת למבחן, משלימה שיעורים.

מנסה להבין מי נגד מי בקורסים החדשים

ומה היה בקורסים הישנים.

יצאו גם דברים טובים מהשביתה,

אבל בסה"כ בין יום שישי באוניברסיטה, למבחן הקודם למבחן הבא

אני עייפה