הנסיך לשעבר חוזר מחר,

אחרי שנה שלמה בתפוצות, אחרי שראה עולם.

האמת שהתגעגעתי.

לא כמו פעם, אלא כמו לידיד.

הוא שולח מיילים, כותב מילים רחוקות,

מילים מתגעגעות (בעיקר לארץ).

ידיד שלי הציע לי להצטרף אליו מחר לנסיעה לשדה,

הוא אמר לי: "שנה, זו לא סתם קפיצה לחו"ל "

יש בזה מן האמת.

מצד אחד, אני רוצה כבר לראות אותו.. מתגעגעת.

מצד שני, ההורים שלו, אחיות שלו- לא באה לי.

חוץ מזה, לקום ב-6 בבוקר ביום חופש שלי לא עושה לי את זה.

ומעל לכל, אני חושבת שאני רוצה לראות אותו לבד,

לשמוע מה עבר עליו.

לשבת כמו ידידים על כוס קפה להשלים חוויות.

לא מרגשים אותי חיבוקים בשדה התעופה..

אולי אני אלך, אולי לא.. זה לא באמת משנה.

רק רציתי לומר שהזמן טס

וגם שנה שנשמעת המון זמן, עוברת מהר כשעסוקים..

(והנה, עוד שבועיים וחצי כבר עברה שנה מאז שאני וההוא חברים)