אנחנו מפנטזים על חו"ל הקיץ.

חו"ל אחרון רגע לפני שמסיימים את התואר ונשאבים למציאות הלוחצת.

רגע לפני הסטאז' בו אין יום, אין לילה וחיים הם מושג נשגב.

רגע לפני שנכנסים למירוץ עבודה-דירה-חיים.

עוד פעם אחת לנסוע לראות עולם בלי לחץ, להסתובב מעל חודש ימים במחוזות רחוקים.

לישון במקומות קטנים, להסתובב בכפרים, הרים ושווקים.

על הנייר הכל נראה כה מושלם. היו לי חסכונות שנשארו מהטיול הקודם,

קצת מרווח נשימה לגרד מהשוטף..

רק נשאר לחכות שיפורסם לוח מבחנים לסמסטר ב',

לוח מועדי ב',

לקחת לוח שנה ולבחור תאריכים, להזמין כרטיסים..

פתאום, היום, החלטתי לבדוק מצבי הכספי,

לצערי, גיליתי כי ייתכן וחסרים לי כמה אלפים כדי לנסוע.

ההוצאות בחודשים האחרונים עלו על הצפוי-

מיני דברים קטנים שלא היתה ברירה (חלקם היתה ברירה)

ופתאום כבר לא בטוח שיש מספיק מאיפה לגנוב "אוויר לנשימה"

אני מניחה שאין לי ברירה, אלא לחכות יותר קרוב לרגע האמת,

לראות אז מה מצב הכספים באמת.

לראות אם יש מאיפה לברוח עוד פעם אחת.

ואם אין, אז חבל.. אבל כנראה שהמציאות הגיעה מוקדם מן הצפוי..