השביתה כבר תמה מזמן,
כבר עברנו סמסטר שלם מאז חלפה,
ועדיין חשים בפגיעות, בהשלכות ובהפסדים של השביתה.
הייתי אמורה להיות עכשיו בעיצומו של סמסטר ב':
אחרי המבחנים של סמסטר א'- שאני לומדת אליהם עכשיו.
אחרי חלק גדול מהסמינריון שלי- שרק מצאתי נושא וגם זה בקושי.
לומדת 3-4 ימים בשבוע, ימים לא מלאים- עדיין קבורה בבית בין הספרים.
ועכשיו מרגישה את ההפסדים:
בחופשת פסח שבמקום לבלות עם החבר, אבלה בלמידה למבחנים.
בימים שלפני החופשה, שבמקום לעבוד בבייביסיטר מסביב לשעון- בבית תקועה.
בטיול לחו"ל לחופשת הקיץ, שבגלל התזוזות בתאריכים, במבחנים, במועדים- כבר לא ברור מתי בכלל נשאר לנסוע..
בסמינריון שיושב כדף נייר אחד עם רעיונות במקום קלסר מלא טיוטות.
בסמסטר שעוד רגע מתחיל ואני כבר שחוקה אחרי שני סמסטרים, מעייפים נורא.
בנקודות הלא גמורות במחברות הקורסים, שדילגו עליהם מפאת קוצר הזמן ומסבכות לי עכשיו את הלמידה.
המון הפסדים קטנים, שצפים ועולים עם כל בייביסיטר שאני מסרבת לו,
עם כל תוכנית לסמסטר ב' שאני מנסה לעשות,
עם כל תכנון קיץ- טיול, דירה, בילויים..
וסתם בעייפות ברגעים הקטנים..
המרצים שבתו, קיבלו תוספות שכר, קיבלו שיפור כלשהו בתנאים,
ואף אחד לא חשב לעצור לבדוק את הנזק שנגרם לסטודנטים?
לא עוזר לי להוציא מהממוצע- כי אני רוצה תואר שני.
לא עוזר לי שויתרתם על שבוע בכל סמסטר- כי זה אומר ללמוד יום שישי.
לא עוזר לי שהזזתם את הבחינות- אם דחיתם אותם לספטמבר, בגלל החופשה השנתית שלכם.
לא עוזר לי שאמרתם שיבחנו רק על מה שלימדו- כי כולנו יודעים שזה לא באמת קורה.
לא עוזר לי שהזזתם את פתיחת השנה הבאה- אם במקום 4 חודשי חופש יש לי בקושי 3 שבועות.
לא עוזר לי שהבטחתם ממוצע כמו בשנה שעברה- כי אצלי בחוג הכל מתוקנן גם ככה.
לא עזרתם בדבר, רק הפרעתם, רק שיבשתם עוד שנה..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
