My Life
|
| 7/2006
עייפות..... ככל שאני מרעיבה את עצמי כך אני חלולה יותר.....אני מניחה.וזה בשביל שאוכל להתמודד עם ההרעבות,אחרת אחזור על אותן הטעויות בעבר.עליי להתנתק מעצמי,מרגשות,מחשבות- להיות מכנית,אחרת לא אצליח.
האמת אין לי כ''כ מה לכתוב..ומבחינת הדיאטה הולך מעולה,חלק לא יבינו כי הם יראו ברשימות רק הבדל של 2 קילו מאז הפעם האחרונה שכתבתי,אבל זה לא כך.......הנה ההסבר:עליתי מאז בגלל המחזור,והמשקל הראה 56 וחצי החלטתי שנמאס לי וסוף סוף התחלתי להרעיב את עצמי כמו שצריך...ירדתי תוך חמישה ימים בלבד 3 וחצי קילו.......והאמת?אני כבר לא ממש מרגישה רעב.....לפעמים נדמה לי שאני יכולה לחיות ללא אוכל או מעט מאוד כל חיי.באמת שאני לא מבינה למה צריך אוכל על מנת להתקיים....?נכון צריך,אבל מעט,לא כ''כ הרבה. רוב האנשים אוכלים לא בשביל להמשיך להתקיים,אלא אך ורק מתוך צורך נפשי,צורך אוראלי(איכס,שונאת ת'מילה הזאת),לא באמת כי הם רעבים. ואני מבקשת לא להריע לי,כי באמת חלפו רק 5 ימים.תריעו לי כשיחלפו חודשיים כך.
נשף סיום?אני באמת לא יודעת מה לכתוב עליו.רוב הבוגרים מתייחסים אליו כאל היום החשוב ביותר בחייהם.מבחינתי הוא היה היום הגרוע ביותר.אני לא באמת רוצה לפרט,אולי מאוחר יותר,כשיתחשק.
יש לי עוד כ''כ הרבה דברים לומר,אבל לא עכשיו,לא היום.
חחח.....עוד מעט אני אגיע גם למצב הזה-לישון ליד דונאטס מבלי לרצות לאכול אותו.אגב,הדוגמנית בתמונה היא vlada roslyakova,למי שמכיר.
| |
|