לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כשלא עושים סקס - עושים אלכוהול


" וככה חייתי לבדי ולא היה לי עם מי לדבר באמת, עד שקרתה לי תקלה במדבר סהרה, לפני שש שנים. משהו נשבר במנוע של המטוס שלי. ומפני שלא היו איתי לא מכונאים ולא נוסעים, התכוונתי לנסות לבצע בכוחות עצמי את התיקון המסובך " (הנסיך הקטן)

כינוי:  גבר מת מהלך

בן: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2006

ענן שחור, קן צרעות וכוכב בודד בשמים.


 

ענן שחור.

אני מרגיש שאני כלוא בתוך ענן שחור, לא יודע מאיפה זה פתאום הגיע. פתאום, כרעם ביום בהיר

אני מרגיש שהכל אבוד, הכל ירד לטמיון ואין רצון לקום, להתאושש ולקחת את עצמך בידיים - אין רצון להמשיך הלאה.

אולי אני מגזים אבל התחושה של "הענן השחור" הזה פשוט מצליחה לגבור על השכל הישר.

 

 

קן צרעות.

במקום לקבל תמיכה, ברגע קשה של אכזבה וניפוץ התקוות והחלומות - אתה מוצא את עצמך לבד.

דווקא מהמקום שממנו ציפית להבנה ולתמיכה מפנה לך עורף ואפילו תוקף אותך על הכישלון שלך.

אני מרגיש המום לנוכח המתקפה מבית, איך ההורים תוקפים אותי ומשפילים אותי דווקא כשאני צריך את תמיכתם,

איך כל המשפחה מתנהלת כמו מאפיה ומנסה להזיז דברים מאוחרי גבך - על זה נאמר "חיבוק דב".

דווקא מהבית, המקום שבו אני אמור להרגיש מוגן ומלא תמיכה - מוצא אני מותקף ונעקץ בעקיצות כואבות ומשפילות

מצד ההורים. מוביל לריב של צעקות וקללות עם ההורים ומסיים את השיחה בידיעה שהיום איבדתי קצת מאבא ואמא והם

איבדו קצת ממני. כעוס אני על אמא יותר - שדווקא היא מהאנשים הקרובים אלי לא מגלה הבנה ותמיכה אלא עוקצת וצועקת, פשוט אני לא מסוגל לדבר איתה לאחר שהיא "בגדה" בי ככה היום. פשוט קן צרעות.

 

 

כוכב בודד בשמים.

כולם ידעו כמה זמן, מאמץ והשקעה נתתי בתקופת הפסיכומטרי. מוצא את עצמי נקרע בין הזמנות ולחצים של חברים

לצאת לבלות או להשאר וללמוד למבחן. אני מרגיש שפשוט את כל חיי החברה והפנאי שלי השקעתי במבחן הזה ועכשיו

אני מרגיש שההשקעה לא חזרה. פשוט יריקה בפנים קיבלתי ממנהל החיים. ודווקא ביום בו אני שבור ומאוכזב

אין איש לצידי, אין מי שיגיד אפילו "לא נורא". אין, לבד. מרגיש כמו אחד שעבדו עליו ועכשיו הוא רואה את האמת.

לבד, לבד אני אוסף את השברים של עצמי. פשוט כוכב בודד בשמים.

 

 

 

אלה הן חלק מן התחושות שעברו היום בראשי לאחר שגיליתי שהצבא דחה אותי כמועמד לעתודה וכעת כל ההשקעה שלי

בחודשיים וחצי האחרונים למבחן הפסיכומטרי פשוט ירדה לטמיון. כן, אני לוקח את זה קשה מידי זה אני יודע.

עכשיו אני בשלב ה"אפקט שוק", מחר זה מעט ירגע אבל בכל זאת - היו חלומות ותקוות להגיע רחוק.

אני פשוט מרגיש שכאילו נזרקתי מכל המדרגות היום.

אני לא מרחם על עצמי.

אני לא כועס על הצבא.

אני לא כועס על ההורים.

 

 

 

אבל אני כועס ולא יודע על מי לכוון, אז אני יורה לכל הכיוונים.. ופוגע בחפים מפשע ועל זה אני כועס עוד יותר. מעגל אכזר.

 

 

 

גבר מת מהלך.

נכתב על ידי גבר מת מהלך , 17/5/2006 21:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגבר מת מהלך אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גבר מת מהלך ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)